מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

עם פרוץ המלחמה שלחו הבריטים כוחות צבא למדינות שתחת חסותם במזרח התיכון וצפון אפריקה. בניגוד לחזית האירופאית, [[המערכה במדבר המערבי]] התאפיינה בהתקדמויות ונסיגות נשנות של שני הצדדים הלוחמים. בספטמבר 1940 התקדמו כוחות [[איטליה]] מ[[לוב]], שהייתה בשליטה איטלקית, ל[[מצרים]], שהייתה בשליטה בריטית. הכוחות הבריטיים בפיקוד [[ארצ'יבלד ויוול]] הצליחו להדוף את האיטלקים וכעבור חצי שנה לקחו בשבי כ-113,000 חיילים איטלקיים. במרץ 1941 נחתו בצפון אפריקה שתי דיוויזיות גרמניות ("[[קורפוס אפריקה]]") בפיקודו של [[ארווין רומל]]. רומל הצליח להדוף את בעלות הברית לגבול לוב-מצרים, פרט לנמל [[טוברוק]] שבלוב, שנשאר כמובלעת של [[בעלות הברית]]. הגנרל הבריטי אוקינלק החליף את ויוול בפיקוד על הזירה ותקף את הגרמנים בנובמבר 1941. עד ינואר 1942 הוא התקדם עד [[בנגזי]] שבלוב, ושחרר את המצור על טוברוק. אחר כך הוא נאלץ לסגת. ביוני 1942 כבשו [[מדינות הציר]] את טוברוק, והתקדמו עד לאזור [[אל עלמיין]] מזרחה לגבול המצרי -לובי.

 

 

באוקטובר 1942 הביסה [[הארמייה השמינית (בריטניה)|הארמייה השמינית]] של חבר העמים הבריטי בפיקודו של [[ברנרד לו מונטגומרי]] את [[ארמיית הפאנצר אפריקה]], שכללה כוחות גרמניים ואיטלקיים בפיקודו של [[ארווין רומל]] במסגרת [[קרב אל-עלמיין השני]], ואילצה את כוחות [[הציר]] להתחיל בנסיגה ארוכה מערבה לאורך חופי צפון אפריקה. בנובמבר 1942 פתחו בעלות הברית ב"[[מבצע לפיד]]", שמטרתו הייתה להשתלט על צפון אפריקה וכן לתרגל את הפלישה העתידית לאירופה. כוחות אמריקאים ובריטיים בפיקודו של הגנרל [[אייזנהאואר]] נחתו ב[[מרוקו]] ו[[אלג'יר]], שהיו בשליטה צרפתית. כוחות אלו הכניעו את כוחות צבא וישי שהחזיקו באותן מדינות, שעברו לצד בעלות הברית, ולאחר מכן הדפו את כוחות הציר מזרחה, לשטח תוניסיה. הם חברו באפריל 1943 עם הכוחות הבריטיים בפיקוד מונטגומרי, שהתקדמו לתוניסיה מכיוון מזרח, לאחר שהשלימו את כיבוש [[לוב]]. [[המערכה בתוניסיה]] ארכה מספר חודשים, והסתיימה עם כניעת כוחות הציר, שנדחקו לצפון תוניסיה, באמצע מאי 1943. כ-248,000 חיילים גרמנים ואיטלקים נפלו בשבי בעלות הברית, שהשתלטו על כל חופי צפון אפריקה.