נבל ברשות התורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:רמב"ן באמצעות HotCat
שורה 8:
לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצווה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות...|מקור=פירוש הרמב"ן על התורה, {{תנ"ך|ויקרא|יט|ב|קצר=כן}}}}
לפי הרמב"ן, בפסוק זה למעשה באה התורה ואסרה גם התנהלות כזו: אם לא שהייתה התורה כותבת את הפסוק הזה, היה אותו אדם נבל ברשות התורה. אבל לאחר שהתורה כתבה זאת, העניין נאסר, והתנהלות כזו כבר אינה ברשות התורה.
 
כיום, בפיהם של אנשים שונים, לפעמים יוצא הביטוי בטעות מכוונתו המקורית של הרמב"ן. הרמב"ן אמר זאת על דרך הלצה בלבד, ולא התכוון לומר שהתורה באמת מרשה התנהלות כזו: אמנם כתב "ברשות התורה", אבל כוונתו הייתה כך - אם לא שהתורה הייתה אוסרת זאת כאן, יכול היה להיות נבל שהוא ברשות התורה. עכשיו שהתורה אסרה זאת, הרי שכל נבל הוא איננו ברשות התורה. מי שמשתמש בביטוי מתוך מחשבה שהתנהלות כזו היא אכן ברשות התורה, חוטא לכוונתו המקורית של הביטוי, שבא לומר "נבל שהוא כביכול ברשות התורה, אבל איננו ברשותה".
 
==דוגמאות נוספות==