אמריטה שר-גיל – הבדלי גרסאות

בשנת 1934 החליטה לחזור להודו, במה שתארה כתחושה פנימית שייעודה וגורלה הם לחיות בהודו, כפי שכתבה בהמשך ביומנה. היא החלה במסע לגילוי מחדש של מסורת האמנות ההודית, מסע שהמשיכה בו עד מותה. לאחר שהוכרה בזכות הקונגרס ועמדה לפתוח את תערוכת הסולו הראשונה שלה, חלתה אמריטה ונכנסה לקומה ימים ספורים לפני הגראנדהפתיחה אופנינגהגדולה. כמה שעות לאחר מכן נפטרה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://writersblocktgh.blogspot.co.il/2017/04/the-dramatic-death-of-amrita-sher-gil.html|הכותב=|כותרת=The Dramatic Death of Amrita Sher-Gil {{!}} Writer's Block tgh|אתר=|תאריך=}}}}.סיבת מותה לא ידועה ויש הטוענים (אמה) שנרצחה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://blog.chughtaimuseum.com/?p=978|הכותב=A bizarre case of Lahore|כותרת=THE MURDER OF AMRITA SHER-GIL IN LAHORE – A JEALOUS HUSBAND POISONS A NYMPHOMANIAC|אתר=|תאריך=}}}}בחשאי על ידי בעלה,בן דודה מקרבה ראשונה ד"ר ויקטור אגן רופא במקצועו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hodu.co.il/מאמרים/מה-יוצא-כשמערבבים-הודי-הונגריה-ומכחול|הכותב=צוות הודו סי או אי אל|כותרת=מה יוצא כשמערבבים הודי, הונגריה ומכחול?|אתר=|תאריך=}}}}.בחודש מאי 1935 פגשה בהודו את העיתונאי האנגלי [[מלקולם מגרידג']], שהביאה לעבוד ככתבת במגזין ההודי The Statesman {{אנ|The Statesman}}. מהקשר הרומנטי בין שניהם נותר ציורה המפורסם של דיוקן המאהב, המוצג כיום במוזיאון הלאומי לאומנות בניו דלהי. בהמשך הוסיפה וציירה רבות, תמונותיה מוצגות במוזיאונים ברחבי העולם. בסגנונה הושפעה רבות משני סגנונות ציור הודיים מסורתיים, {{אנ|Mughal painting|Mughal painting}} ו- {{אנ|Pahari painting|Pahari painting}}.

באת ה-[[30 בינואר]] [[2016]] הוקדשהקדיש [[שרבוט גוגל|דודלגוגל]] לציון יום הולדתה ה-103{{הערה|[https://www.google.com/doodles/amrita-sher-gils-103rd-birthday Amrita Sher-Gil’s 103rd Birthday]|כיוון=שמאל}}.