ז'יטומיר – הבדלי גרסאות

ב-[[1789]] מספר היהודים הגיע ל-882 (כשליש מהתושבים), ב-[[1791]] (לאחר קבלת האישור הרשמי להתיישב) 1,261 איש, וב-[[1847]] 9,500 איש. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] [[תנועת החסידות]] התפשטה מאוד בעיר. בעיר התגוררו רבי [[זאב וולף מז'יטומיר|זאב וולף]], מחבר ספר "אור המאיר" ומגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ורבי [[אהרן מז'יטומיר|אהרן]], מחבר הספר "תולדות אהרן" ותלמידו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ב-[[1837|1847]] עבר [[דפוס סלאוויטא|בית הדפוס של סלוויטא]] לז'יטומיר.

שלטונות [[האימפריה הרוסית]] החשיבו את ז'יטומיר (וכמוה גם את [[וילנה|ווילנה]]) כמרכז יהודי רשמי ב[[תחום המושב]]. הממשלה הרוסית ראתה בז'יטומיר את מרכזה של האוכלוסייה היהודית של דרום-מערב רוסיה. לפיכך, רק בז'יטומיר ובוילנה התירו השלטונות הרוסיים הדפסת ספרים עבריים בין השנים [[1845]]–[[1862]],. ושתיב-[[1837|1847]] עבר [[דפוס סלאוויטא|בית הדפוס של סלוויטא]] לז'יטומיר. שתי הערים הללו- ז'יטומיר ווילנה - נבחרו על ידי השלטונות גם כמקום מושבם של בתי מדרש לרבנים, בחסות השלטון: באמצע המאה ה-19 הוקם [[בית המדרש לרבנים בז'יטומיר]] ובמקביל פעלו בעיר מוסדות חינוך רבים נוספים: עשרות [[תלמוד תורה|חדרים]], חמישה [[בית ספר|בתי-ספר]] לבנות ומכון למורים.