שחרור על-תנאי – הבדלי גרסאות

בשנות ה-90 כשני שלישים מהאסירים הפליליים נהנו משחרור מוקדם, אולם בחלוף השנים שיעורם הצטמצם משמעותית ובשנים 2010-2012 רק כשליש מהם משוחררים בשחרור על תנאי{{הערה|ראו עמ' 44 לדו"ח [https://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/News/Documents/dorner%20report.pdf ועדת דורנר] ([[הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים]])}}. בתחילת 2021 פורסם שלמעלה מ-90% מהבקשומהבקשות לשחרור מוקדם נדחות, כאשר ב-46% מהמקרים הדחייה היא בגלל העדר טיפול לאסיר במהלך מאסרו, ב-28% מהמקרים הדחייה היא בגלל שאין לאסיר תוכנית שיקום לאחר השחרור, וב-10% מהמקרים בגלל התנהגות שלילית בכלא{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|במקום שיקום מקבלים עבריין גדול יותר|468112|16 בפברואר 2021}}}}. המספרים קטנים בהרבה כאשר מדובר ב[[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20160303173744/http://www.shabas.gov.il/Web/He/News/Articles2/1894.aspx השער לחופש ועדת שיחרורים], באתר [[שירות בתי הסוהר]], 28 במאי 2008}}.