תוכנית וויאג'ר – הבדלי גרסאות

התוכנית המקורית של נאס"א נקראה "המסע הגדול" (Grand Tour) ויועדה להתקרב לצדק ושבתאי בלבד. אחד המהנדסים, גארי פלאנדרו {{אנג|Gary Flandro}}, התבקש לחשב את המסלולים והדלק שיהיה נחוץ, ולבדוק אם אפשר יהיה להשתמש ב[[מקלעת כבידתית]], טכניקה שהשתמשו בה לראשונה במשימת מרינר 10 למאדים {{אנג|Mariner 10}} בשנת 1973-74. תוך כדי עבודה פלאנדרו גילה שבסוף שנות 1970 צדק, שבתאי, אוראנוס ונפטון יהיה כולם באותו צד של השמש, והתיישרות זו תאפשר לגשושיות "להיזרק" מכוכב לכת אחד לשני, ולהמשיך לעבר אורנוס ונפטון המרוחקים. התוכנית המקורית של נאס"א לא כללה את אורנוס ונפטון, משום שלמסע כזה הגשושיות היו צריכות להיות גדולות ולשאת כמות רבה של דלק, והפרויקט היה יקר מדי. אבל המסלול שגילה פלאנדרו איפשר את המסע כמעט ללא צורך בתוספת בדלק, וקיצר את זמן המסע לנפטון ב-20 שנה. התיישרות כזאת קוראת פעם ב-175 שנה, ההזדמנות הייתה נדירה מכדי להחמיץ אותה, ונאס"א התגייסה במטרה להשלים את הפרויקט בזמן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pbs.org/the-farthest/science/man-behind-mission/|כותרת=The Man Behind the Mission}}</ref>. למעשההגשושיות תוכננו לאורך חיים של חמש שנים, פלאנדרואבל ואנשילאחר הצוותשהן שאיתוסיימו תכננואת כברכל שהגשושיותמשימותיהן ימשיכוליד לחללצדק החיצוןושבתאי, וישדרוהאפשרות משםלהמשיך לאחראל שיסיימושני אתהענקים משימתןהרחוקים במערכת השמש, אורנוס ונפטון, נעשתה ממשית. צוות הפיתוח בנאס"א טען לגשושיות תוכנה חדשה עם יכולות רבות יותר, שתנווט אותם הלאה במסען<ref>{{הערהקישור כללי|[כתובת=https://voyager.jpl.nasa.gov/frequently-asked-questions/fact-sheet/ |כותרת=The Voyager Planetary Mission] באתר [[נאס"א]]}}</ref>.