רבקה אהרנסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
אהרנסון לא התחתנה ולא היו לה צאצאים. היא ציוותה ב[[צוואה|צוואתה]] לייעד חלק מאדמות המשפחה שבלב המושבה זכרון יעקב להקמת [[בית אבות]] ולמוסדות ציבור אחרים (שחלקם אכן הוקמו ופועלים). כמו כן, ביקשה להעביר את המורשת החקלאית לדורות הבאים, ועל שמה נקראה [[חווה חקלאית ערוגות רבקה]]. בשנותיה האחרונות שימשה אהרנסון כשומרת הגחלת של מורשת ניל"י וייצגה אותה בציבור. כך, למשל, כאשר העניק הנשיא [[זלמן שזר]] את [[עיטור לוחמי המדינה]] בפעם הראשונה, ל-150 מן הזכאים לו, אנשי [[השומר]], [[ניל"י]], המחתרות והפרטיזנים, הייתה אהרנסון בין הבולטים שבמקבלי העיטור.{{הערה|1={{דבר||הנשיא העניק את עיטור לוחמי המדינה|1968/11/04|00214}}.}}
 
ב-[[1986]] התפרסם השיר "אלף נשיקות", בביצוע [[יהורם גאון]], שכתבה [[מירית שם אור]] והלחין [[צביקה פיק]], המבוסס על מכתבו של אבשלום פיינברג שנכתב במרץ [[1911]] ושלטענת רבקה אהרנסון נכתב אליה-, על אף שעל פי ממצאים ובדיקות שנערכו, הבלדה נכתבה חודשייםהבלדה כחודשיים לפני שאבשלום הכיר את רבקה. הצלחת השיר הביאה לעניין רב ומחודש בדמותה של אהרנסון, וביחסיה עם פיינברג. כך היה גם עם הוצאתו לאור ב-[[2009]] של הספר "[[אות מאבשלום]]" מאת [[נאוה מקמל-עתיר]], [[רומן היסטורי]] המבוסס על דמותו של אבשלום פיינברג. אהרנסון ניהלה [[יומן]], וכן התכתבות מסועפת עם אישים רבים ברחבי העולם, ובמיוחד עם אחיה אלכסנדר. מסמכים אלו נשמרים כיום ב"חטיבת רבקה אהרנסון" בארכיון בית אהרנסון, אך אינם פתוחים לקהל, שכן חלקם עוסקים באישים שעודם בחיים.{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/59181.html הארכיון ההיסטורי בבית אהרנסון בזכרון יעקב], כתב העת "[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]", באתר "סנונית".}}
 
==לקריאה נוספת==