הסכסוך הישראלי-פלסטיני בחברון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חיכוכים בין יהודים לפלסטינים בחברון: מקרה זניח שתופס פסקה כה גדולה שהיא גם כפולה.. מספיק האיזכור בפסקה הקודמת, ובצורה אובייקטיבית
תגית: שוחזרה
←‏חידוש היישוב היהודי בחברון לאחר מלחמת ששת הימים: יש התנגדות לתוכן זה, נתמכת ברוב בשיחה
תגית: שוחזרה
שורה 28:
בספטמבר 1968 החלו יהודי חברון להתפלל ב[[מערת המכפלה]] לאחר שהושג הסכם בין [[משרד הביטחון]] למנהיגות המוסלמית בחברון. ב-9 באוקטובר 1968 השליך פלסטיני רימון יד לעבר יהודים שהתפללו במערת המכפלה, ופצע 47 בני אדם. בעקבות הפיגוע הפקיעה ישראל את המתחם מהקאדי המוסלמי של חברון.
 
בשנת 1970 הוקמה [[קריית ארבע]] בסמוך לחברון. מכיווןתוך ש[[משפטהגדרת בינלאומי פומבי|החוק הבינלאומי]] אוסר על הקמת מבנים לצרכים אזרחיים בשטח כבוש, השטחים שהוקצו להתנחלות הוגדרושטחיה כשטחים שנתפסו לצרכים ביטחוניים.{{הערה|{{הארץ|יותם ברגר|מסמך מ-1970 מגלה איך נולדה השיטה להקמת התנחלויות בגדה|1.3020979|28 ביולי 2016}}.}}
 
בשנים שלאחר מכן הורחב [[היישוב היהודי בחברון]]. בשנת 1979 התיישבו מתנחלים ב[[בית הדסה]], ו[[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת בגין]] החליטה שלא לפנותם. בשנת 1981 חודשה ההתיישבות היהודית ב[[שכונת אברהם אבינו]], ובשנת 1983 הקימו מתנחלים את שכונת "[[אדמות ישי]]" ב[[תל רומיידה]]. במהלך [[המאה ה-21]] רכשו מתנחלים בתים נוספים בחברון, בהם [[בית השלום (חברון)|בית השלום]], [[בית המכפלה]], [[בית רחל ובית לאה]].