שיחה:רפואה אלטרנטיבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 408:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov [[משתמש:Eyal Morag|Eyal Morag]] - [[שיחת משתמש:Eyal Morag|שיחה]] 16:58, 28 ביוני 2021 (IDT)
:בוויקיפדיה מקובלים אך ורק מקורות אקדמיים ולא מאמרים קוריוזיים. אתר פאבמד הוא בסך הכל אינדקס של מאמרים. אפשר למצוא שם מאמרים בכל נושא הקשור איכשהו לרפואה. עד שהטענות המרכזיות של הרפואה האלטרנטיבית לא יעמדו בביקורת מדעית מקובלת היחס אליה ישאר כמו שהוא. אין טעם לצטט מאמרים קוריוזיים. אם תמצא משהו בנייצ'ר או בסיינס או אולי בלאנסט אפשר לציין בהקשר הספציפי שבו הדבר הוזכר. אם אין פרסום בנייצ'ר (או בכתב עת שקול מבחינת החשיבות המדעית) שמקבל את הממצאים אז אין לציין אותם. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:01, 28 ביוני 2021 (IDT)
:לפני שאתה מאשים עורכים אחרים כאילו לא מעניינים אותם מחקרים, כדאי שתלמד קצת על איך עובד המדע, ומה המשמעות של מחקרים. אפשר למצוא מחקרים בודדים שתומכים כמעט בהכל. אפילו אם נניח שאין שום מחקרים רשלניים, שום מחקרים ממוצאים ומוזמנים, שום שגיאות גסות, ושום הטייה בפרסום (תוצאות חיוביות נוטות להתפרסם יותר כי הן לכאורה מעניינות יותר) - עדיין נקבל מחקרים בהם באופן מקרי לחלוטין נקבל תוצאה חיובית שגויה (false positive). זו תוצאה בלתי נמנעת של שתי עובדות - העובדה שאנחנו נאלצים להגדיר רף מסוים שמעליו נקבע שקיבלנו תוצאה חיובית (חשיבות סטטיסטית), והעובדה שאנחנו לא יכולים לעשות מחקר על מיליארד איש. ככל שקבוצות המחקר והביקורת קטנות יותר, כך גדל הסיכוי שהבדלים אקראיים בין הקבוצות יתפרשו באופן שגוי כתוצאה חיובית. תחשוב על קוביות (משחק) - אם תטיל קוביה 6 פעמים, רוב הסיכויים שלא תקבל בדיוק פעם אחת כל מספר מ-1 עד 6, אלא שאחד או יותר מהם יחזור פעמיים או יותר, ואחד או יותר לא יופיעו - גם אם הקובייה תקינה לגמרי. ככל שתטיל אותה יותר פעמים, כך התפלגות המספרים תתקרב יותר ויותר להתפלגות שווה בין המספרים. עכשיו נניח שאנחנו משווים שתי קוביות - אם נטיל אחת 6 פעמים, והשנייה 6 פעמים, רוב הסיכויים שנקבל תוצאות שונות, גם אם הקוביות זהות. ככל שנטיל את הקוביות יותר פעמים, כך הן ידמו אחת לשנייה יותר.
:אם נחזור למחקרים על שיטות טיפול - כאשר משווים כ-34 או 36 חולים (המספרים במחקרים שקישרת), הבדלים אקראיים בין הקבוצות יראו בקלות כתוצאה חיובית. אפשר לראות דברים כאלה גם במחקרים גדולים פי כמה. לכן אי אפשר להסתמך על מחקרים בודדים, אלא על סקירות ומטה-אנליזות מקיפות, שגם בודקות את איכות המחקרים, ומכמתות את גודל האפקט. כאשר אלה מבוצעות, עולה המסקנה הברורה שאין לדיקור שום תועלת ([https://www.jpsmjournal.com/article/S0885-3924(08)00452-1/fulltext לדוגמא]). הדבר לא מפתיע, כי דיקור מתבסס על קונספטים קדם-מדעיים מופרכים, כמו צ'י ומרידיאנים, שאינם קיימים. [[משתמש:Okedem|עופר קדם]] - [[שיחת משתמש:Okedem|שיחה]] 20:12, 28 ביוני 2021 (IDT)
| |||