הדפס אבן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שיכבת->שכבת - תיקון תקלדה בקליק
←‏שיטות ליתוגרפיה: עריכה ניכרת
שורה 6:
 
== שיטות ליתוגרפיה ==
קיימות שתי שיטות ליתוגרפיות, הדפס האבן המקורי, והדפס האבן המודרני. מהות הדפסות אלו שונה, והשימוש בהן בימינו שונה אף הוא. שתי השיטות מבוססות על כך שסלע, ובמיוחד אבן גיר, הנמצא כמעט בכל מקום בעולם, סופג מים וסופג חומרים שמנוניים.{{הערה|1=[https://www.khanacademy.org/humanities/special-topics-art-history/creating-conserving/printmaking/v/moma-lithography-process סרט ובו שיעור המראה כיצד מדפיסים בליתוגרפיה] (אתר מכללת חאן, באנגלית)}}
קיימות שתי שיטות ליתוגרפיות, שמהותן וייעודן שונה:
 
=== הדפס האבן המקורי ===
*'''השיטה הבסיסית''' – בשיטה זו משתמשים [[פיזיקה|בתכונות הפיזיקליות]] של השילוב שבין ה[[מים]] ל[[שמן]]. לוקחים [[אבן גיר|אבן סופגת]] ומחליקים אותה לרמה מדויקת. הדמות או ה[[אות]] אשר רוצים להציג מצוירים על המשטח המוחלק של לוח האבן באמצעות מדיום המבוסס על [[שמן]] [[הידרופובי]] (דוחה מים). המשטח המוחלק מורטב במים, כך שלמעשה כל המשטח רטוב, למעט אותם חלקים שכוסו במדיום ה[[הידרופובי]]. כאשר מכסים את המשטח בצבע דפוס על בסיס שמן (כלומר: צבע הידרופובי), ידבק הצבע רק אל החלקים המכוסים במדיום השמנוני – זאת, מאחר שהאבן ספוגת המים דוחה את הצבע השמן. המשטח המוחלק מכוסה ב[[נייר]], ובעזרת משקל גלגלת או מכבש הנייר יוצמד למשטח ויודפס.
'''הדפס האבן המקורי''' – בשיטה זו משתמשים [[פיזיקה|בתכונות הטבעיות]] של כוחות ההיאחזות והדחיה בין [[מים]] ל[[שמן]].
:'''ליטוש משטח''': תחילה מלטשים אבן סופגת (בדרך כלל [[אבן גיר]]) עד שהיא חלקה היטב.
:'''ציור המקור בצבע שמן''': את הדמות או ה[[אות]] שמעוניינים להדפיס מציירים על לוח האבן המלוטש באמצעות חומר [[הידרופובי|דוחה מים (הידרופובי)]] על בסיס [[שמן]].
:'''הרטבה''': מרטיבים את הלוח כולו במים, אך המים נאחזים רק באותם חלקים שאין עליהם את החומר השומני דוחה המים.
:'''משיחה בצבע שמן''': צבע הדפוס גם הוא על בסיס שמן ודוחה מים. צבע זה ייאחז רק באותם אזורי המשטח השמנוניים, ולא באיזורים הרטובים במים. מתקבל למעשה חותם לצורך הדפסה.
:'''החתמת הנייר''': מצמידים את הנייר ללוח האבן בעזרת גלגלת כבדה או מכבש, וכך הצבע יודפס על הנייר.
 
=== הדפס האבן העדכני ===
*'''השיטה המודרנית''' – שיטה זו היא למעשה סוג של [[דפוס שקע]]; לאחר העמדת הדמות במיקומה הסופי מוסיפים [[תמיסה]] [[חומר מתחלב|מתחלבת]], [[קולואיד]], של [[חומצה]] עם [[גומי ערבי]]. תפקידה של התמיסה הוא ליצור שכבת [[מלח (כימיה)|מלח]] אשר תיצור למעשה את ה[[דפוס - מונחים#דמות|דמות]]. שכבת המלח מחלחלת אל תוך נקבוביות ה[[סלע|אבן]] ומקיפה לגמרי את הדמות המקורית. תהליך זה נקרא בשם חריטה או צריבה. באמצעות השימוש ב[[טרפנטין]] ליתוגרפי, מסלקת ההדפסה את חומר השרטוט השומני שבו צירו את ה[[דפוס - מונחים|מקור]], ומשאירה רק את שכבת המלח; שכבת מלח זו היא שמשמרת את שלד הצורה המקורית של הדמות. בזמן ההדפסה מרטיבים כל הזמן במים את האבן או את הפלטה. המים נמשכים באופן טבעי אל שכבת המלח שנוצרה על ידי השטיפה ה[[חומצה|חומצית]]. גליל צבע דפוס על בסיס שומני מועבר על פני המשטח. המים דוחים את השומן שבצבע והמקום היחיד שהצבע יכול להתפנות אליו הוא השקערורית שנוצרה על ידי הצריבה. כאשר השקערורית מתמלאת ככל האפשר בצבע הדפוס, לוח ההדפסה, האבן הצרובה, והנייר מועברים דרך [[דפוס - מונחים|מכבש]] דפוס שמפעיל לחץ אחיד על המשטח ותוך כדי כך הוא מעביר את הדיו מהאבן אל הנייר.
'''הדפס האבן המודרני''' – שיטה זו היא למעשה סוג של [[דפוס שקע]].
:'''העמדה ראשונית''': מעמידים את הדמות במקומה הסופי.
:'''צריבה (חריטה) בהמלחה''': את לוח האבן מושחים ב[[תמיסה]] [[חומר מתחלב|מתחלבת]] - [[קולואיד|תערובת אחידה (קולואיד)]] של [[חומצה]] עם [[גומי ערבי]]. התמיסה יוצרת שכבת [[מלח (כימיה)|מלח]] אשר עליה תודפס ה[[דפוס - מונחים#דמות|דמות]]. שכבת המלח מחלחלת אל תוך נקבוביות האבן, ועוטפת את הדמות המקורית. תהליך זה נקרא חריטה או צריבה.
:'''סילוק המשחה''': באמצעות [[טרפנטין]] ליתוגרפי, מסלקים את השרטוט (כלומר החומר השומני המתחלב) שבו צירו את ה[[דפוס - מונחים|מקור]], ונותרת רק שכבת המלח בתוך אותן נקבוביות האבן שהיה בהן קודם את החומר השמנוני של המקור. שכבת מלח זו משמרת עתה את שלד הצורה של המקור.
:'''הרטבה''': משך כל זמן ההדפסה מרטיבים את האבן או המשטח במים. המים נמשכים באופן טבעי אל שכבת המלח שנוצרה על ידי השטיפה ה[[חומצה|חומצית]]. בשלב זה התמונה נראית כאילו נעלמה, או נותרה רק בצורה מעורפלת.
:'''טעינת הלוח בצבע''': מעבירים על פני הלוח גליל ועליו צבע הדפוס על בסיס שומן. המים דוחים את השומן שבצבע והמקום היחיד שנצבע הוא בשקערורית המלוחות שנוצרו על ידי הצריבה.
:'''דחיפת הצבע''': לאחר זמן, כאשר השקערוריות התמלאו בצבע הדפוס, ותוך המשך הרטבת המשטח לוחצים במכבש או בגלגלת על הלוח נייר הדוחף את הצבע אל הנקבוביות.
:'''גמר ההדפסה''': כאשר חוזרים על כך מספר פעמים, בשלב כלשהו הנקבוביות המלאות בצבע מותירות חותם הולך וגובר על הנייר. בוחרים את אחד החותמים האלו בעצמת הדפוס הרצויה.
 
== תוצרי הליתוגרפיה העיקריים ==