אירוסול – הבדלי גרסאות

אחד הנושאים הנחקרים היום בתחום [[איכות הסביבה]] הוא כיצד האירוסולים משפיעים על משקעים ולהיפךולהפך - כיצד הגשם משפיע על כמות האירוסולים באוויר. לאור זאת, אחת המשימות של ה[[טייס חלל|אסטרונאוט]] [[אילן רמון]] ז"ל בחלל הייתה להבין טוב יותר את ההשפעה של החלקיקים על האקלים ועל העננים בפרט. מדענים משתמשים במערך של מכשירים לוויניים, מטוסים וכלי קרקע כדי לפקח על אירוסולים. לוויינים מספקים נקודת מבט עולמית קריטית להבנת האופן שבו אירוסולים משפיעים על האקלים של כדור הארץ, אך הם רחוקים מהמקור היחיד למידע.<ref name=":1" />

מחקר שנערך בהובלת החוקרים [[פנחס אלפרט|פרופ' פנחס אלפרט]], חיים שפיר ואמילי אלחכם מבית-הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר ב[[אוניברסיטת תל אביב|אוניברסיטת תל- אביב,]] פורסם בכתב העת Geophysical Research Letters, ב-[[2021 בישראל|2021]]. במחקר זה זוהה לראשונה קשר בין [[גשם]] לאירוסולים. נמצא, כי מרגע התחלת ירידת הגשם, חלה ירידה מקסימלית של אירוסולים באוויר עד כשעתיים וחצי (בין 160-140 דקות), שאחריהן כמות החלקיקים מתחילה לעלות חזרה ואף מתגברת מסיבות שונות. לפי פרופ' אלפרט. "אלה נתונים שעד כה לא היו ידועים ולכן נדרש בדחיפות מחקר מקיף של התהליכים הפיסיקלייםהפיזיקליים החסרים במודלים המפותחים כיום במרכזים רבים בכל העולם לשם הבנה טובה יותר של ההשפעות על התחממות כדור הארץ"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/article/HJ1AcnOFO|כותרת=נמצא קשר בין גשם לריכוז אירוסולים באוויר סמוך לקרקע|אתר=ynet|תאריך=2021-05-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-26}}</ref>.