שומר שכר – הבדלי גרסאות

התורה פטרה שומר שכר במקרה שהבהמה עליה שמר נטרפה. ובכל זאת, ישנם מקרים בהם יחויב בכך, למשל, יהיה במקרה בו השומר הביא את הבהמה למקום שמצויות בו חיות טורפות. בנסיבות אלה יהיה הוא אחראי לטרפה.<ref>{{הערה|{{רמב"ם, הלכות |קנין|שכירות, |ג', |ד'}}.</ref>}} כמו כן, יוטל חיוב על השומר אם יכול היה למנוע את הטריפה מבעוד מועד. הצפיות שהבהמה תיטרף ואי נקיטת אמצעים למנוע זאת, הם עילה לחיובו של השומר.<ref>שם, ג', ח'.</ref> מאידך, אם ניתן להעריך שהטרפה הייתה מתרחשת גם לו ננקטו אמצעים, אין לשומר אשם תורם, ולכן יהיה פטור מלשלם.<ref>רבנו ירוחם, ספר מישרים, נתיב ל, חלק ד.</ref>

מחובתו של שומר שכר להיות "יושב ומשמר",<ref>{{הערה|{{שולחן ערוך, |חושן משפט, סימן |רצג, סעיף |א}}.</ref>}} נראה שלשומר עומדת הזכות לחזור בו מהתחייבותו לשמור לפני מועד סיום השמירה המוסכם, בדומה לפועל הרשאי לחזור בו מהסכם עבודתו,<ref>לדעת רוב הפוסקים, שומר חינם אינו זכאי לחזור בו לפני מועד סיום השמירה, ולא חל עליו הכלל "פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום", מפני שהתחייבותו לשמור אינה התחייבות לעבודה. זאת משום שעל פי רוב, לא נדרשת משומר החינם אלא פעולה חד-פעמית, כגון הכנסת הכסף לכספת נעולה, ואין בכך משום עבודה. ראה שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רצג, סעיף א'. ראה עוד ר' אפרים נבון (טורקיה, המאות הי"ז-י"ח), מחנה אפרים, הלכות שומרים, סימן י"ח; לעיל ה"ש 10, עמוד 499.</ref> שמירת שומר שכר דורשת שמירה פעילה ורציפה, והיא דומה לעבודת הפועל, ולכן עליה כן חל הכלל לפיו: "פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום".<ref>מחנה אפרים, הלכות שומרים, סימן י"ח; ברוך כהנא '''חוק לישראל – שומרים''' 499 (כרך ראשון, נחום רקובר עורך, 1998).</ref>