הבדלים בין גרסאות בדף "רווחת בעלי חיים"

נוספו 41 בתים ,  לפני 13 שנים
הגהה
(הגהה)
{{שכתוב|הסבר בדף השיחה, בסעיף [[שיחה:רווחת בעלי חיים#שכתוב|שכתוב]]}}
'''רווחת בעלי־חיים''' עוסקת בהערכת מצבו וטובתו של בעל־חיים ביחס למדדים שונים, כגון [[בריאות]], תסמינים גופניים של [[עקה]], התנהגות או היכולת לממש את העדפותההעדפות ונטיותוהנטיות הטבעיות של בעל־החיים טבעיות.
 
==היסטוריה==
 
ב[[תרבות המערב|תרבות המערבית]], העניין מוסריהמוסרי ברווחת בעלי־חיים החל לעלות מ[[המאה ה-19]], עם הקמתם של ארגונים להגנה על בעלי־חיים , שפעלו להעלאת המודעות לפגיעה בבעלי־חיים וקידום של חקיקה שתגביל את הפגיעה בהם.
מחקר מדעי שיטתי של רווחתם של בעלי־חיים החל ב[[1965]] ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], עם הקמתה של וועדה ממלכתית בראשות ה[[זואלוגיה|זואולוג]] רוג'ר ברמבל, שנועדה לבחון את מצבם של בעלי־חיים במשקים, בעקבות פרסום ספרה של [[רות הריסון]], "מכונות חיות", שעורר מודעות בציבור הרחב לראשונה לתנאים של בעלי־חיים ב[[חקלאות תעשייתית]], כגון החזקת [[תרנגול הבית|תרנגולות מטילות]] ב[[כלוב סוללה|כלובי סוללה]], פיטום [[עגל חלב|עגלי חלב]], משקים אינטנסיביםאינטנסיביים לגידול עופות לתעשיית ה[[בשר]], ומשחטות עופות תעשייתיות. הוועדה הוותה את הבסיס ל"מועצה לרווחת חיות משק", גוף ממשלתי בריטי הפועל לבחינה וקידום של רפורמות לשיפור מצבם של בעלי־חיים במשקים. גוף זה הגדיר את "חמש החירויות" של רווחת בעלי־חיים, אשר אמורים להוות קווים מנחים ליחס הראוי לבעלי־חיים, והן:
*חירות מרעב, צמא ותזונה לקויה
*חירות מאי-נוחות סביבתית
"חמש חירויות" אלו התקבלו גם כקווים מנחים למדיניות [[האיחוד האירופי]].
 
עלייתה של התנועה ל[[זכויות בעלי חיים|זכויות בעלי־חיים]], החל משלהי [[שנות ה-70' של המאה ה-20]] הביאה להתגברות העניין ברווחת בעלי־חיים.
 
==מאבקים למען רווחת בעלי חיים==
*איסור על [[ניסויים בבעלי חיים|ניסויים בבעלי־חיים]] למטרות [[קוסמטיקה]] במדינות [[האיחוד האירופי]].
 
מאבקים נוספים למען רווחת בעלי־החיים כוללים מאבקים לשיפור תנאי בעלי־החיים בהובלה ולקיצור טווחי ההובלה ומאבקים כנגד [[ברירה מלאכותית]] היוצרת זנים של בעלי־חיים הסובלים מבעיות גנטיות. ארגונים לרווחת בעלי־חיים פועלים גם לעידוד הצרכנים לבחור מוצרים שהופקו תוך פחות פגיעה פחותה בבעלי־חיים, כמו למשל "[[ביצי חופש]]" במקום ביצים מתרנגולות שגודלו בכלובים, ומאמצים לחקיקה נעשו גם במטרה למנוע הטעיה של צרכנים בקשר לתנאי הגידול של בעלי־החיים מהם הופקו המוצרים. ארגונים מסויימים לזכויות בעלי־חיים מעודדים המנעותהימנעות כוללת מכל מוצר מהחי.
 
==ביקורת על רווחת בעלי חיים==
בעבר, אנשים רבים התכחשו לרעיון שבעלי חיים יכולים להרגיש דבר מה, ולכן אין להם אינטרסים. רבים שהלכו בעקבות [[רנה דקארט]] היו בדעה זו, למרות שקוטינגהם (1978) [http://www.adelaide.edu.au/ANZCCART/resources/AnimalExperimentation.pdf] טען שדקארט עצמו לא החזיק בדעה זו.
 
ביקורת נוספת מתייחסת לרווחת בעלי החיים בפועל, וטוענת כי אלו הדואגים לרווחת בעלי החיים מראים דאגה לא פרופרציוניתפרופורציונית למינים מסויימים של בעלי חיים על פני מינים אחרים ללא מתן הצדקה ראציונלית או מדעית להעדפה זו. מבקרים מציינים כי התנועה מבכרת [[חיות מחמד]] על פני בעלי חיים בתעשיה, חיות בר על פני חיות מבויתות או [[יונקים]] על פני בעלי חיים אחרים.
 
מספר תיאורטיקנים בתחום זכויות בעלי־החיים, שהבולטים בהם הם [[טום ריגן]] ו[[גארי פרנציון]], הביעו ביקורת על העיסוק ברווחת בעלי־חיים, בטענה ששיפור משמעותי במצב בעלי־החיים יכול לבוא אך ורק מביטול של תעשיות הפוגעות בבעלי־חיים, והנסיון להביא להכנסת שיפורים חלקיים בתנאי המחיה של בעלי־חיים תוך אי ביקורת על עצם השימוש בהם בצורה פוגענית, מסיט את תשומת הלב מהמאבק למניעה מוחלטת של הפגיעה בהם, ומעניק לגיטימציה למצב הקייים. על אף זאת, ארגונים רבים לזכויות בעלי־חיים, כמו [[אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים|PETA]] או [[אנונימוס]], התומכים בביטול תעשיות הפוגעות בבעלי־חיים, מעדיפים, מטעמים [[פרגמטיזם|פרגמטיים]], לתמוך בקידום רפורמות לשיפור מצבם של בעלי־החיים, אשר עשויות להביא שיפורים משמעותיים יותר במצבם של בעלי־החיים לטווח הקצר, כמו גם לייצר מודעות בקרב הציבור לנושא זכויות בעלי חיים.
90,542

עריכות