יואנס מלאלס – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 10 חודשים
←‏הכרוניקה: עריכה קלה
(←‏הכרוניקה: עריכה קלה)
במילים אחרות, ספרים 1–14 של הכרוניקה, העוסקים בתקופות שעד לעלייתו לשלטון של הקיסר זנון, אינם מבוססים על עדות ראייה ישירה של מלאלס אלא על שורת מקורות עזר שכוללים בין היתר, לדבריו, את [[תנ"ך|כתבי הקודש]] היהודיים ואת עבודותיהם של מחברים כמו [[אוסביוס מקיסריה]], [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסאניאס]], [[דיודורוס סיקולוס]], [[סקסטוס יוליוס אפריקנוס|אפריקנוס]] ואחרים.<ref>מלאלס, ''כרוניקה'', הקדמת המחבר. </ref> מקובל להניח שהמהדורה המקורית של הכרוניקה הגיעה בתיאור הכרונולוגי שלה רק עד לשנת 532 ושם הסתיימה. בנוסף, לפי הדעה המקובלת, העניין המיוחד שמקדישה הכרוניקה לקורות העיר אנטיוכיה רומז שהיא כאמור נכתבה בעיר. אשר להמשך הכרוניקה המגיע עד לשנת 565, קרוב לוודאי שהוא נכתב בקונסטנטיפול שכן מוקד העניין שלו הוא בירת האימפריה, אולם לא ברור אם מחברו היה מלאלס שכאמור עבר לעיר בערך באותו הזמן, ושמא את התוספת - שמתארת את רוב תקופת שלטונו של הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס הראשון]], ומקיפה כמעט מחצית מן הספר ה-18 והארוך ביותר בכרוניקה - הוסיף מחבר אלמוני תושב קונסטנטינופול.<ref>Jeffreys et al. ''The Chronicle of John Malalas: A Translation''. p xxxii.</ref>
 
בניגוד להיסטוריונים רומים מזרחים אחרים, שהבולט ביניהם הוא [[פרוקופיוס|פרוקופיוס מקיסריה]], הכרוניקה כתובה בסגנון תמציתי וענייני ולא בסגנון הפרוזה העשיר ועמוס האמצעים הרטוריים שמקורו במסורת ה[[היסטוריוגרפיה]] היוונית הקלאסית מבית מדרשם של [[תוקידידס]] ו[[הרודוטוס]]. במובן זה ניתן לראות את מלאלס כממשיך דרכם של היסטוריונים מוקדמים של הכנסייה הנוצרית, ויש מי שקושריםהקושרים בין סגנונו של מלאלס לבין חיבורו המשפיע של אוסביוס, "[[תולדות הכנסייה (אוסביוס)|תולדות הכנסייה]]".<ref>Roger Scott, ''Byzantine Chronicles and the Sixth Century'' (London: Routledge, 2012). pp. 41-43.</ref> עם זאת, בניגוד לסגנון ההיסטוריוגרפי של כתיבת "ההיסטוריה הקדושה", היינו ההיסטוריה של הכנסייה הנוצרית, ולמרות שמן העמדות דתיות שמלאלס מביע מצטיירת דמותו של נוצרי אדוק, בכרוניקה שלו מוקדש מקום שולי יחסית למאורעות בעלי חשיבות דתית כמוכגון מינויי בישופים או מחלוקות תאולוגיות.<ref>J.H.W.G. Liebeschuetz, "Malalas on Antioch", ''Topoi'' 5 (2004). pp. 150-151. </ref> את מקומם תופסים אירועים "חילוניים" יותר - תהפוכות פוליטיות וגאו-פוליטיות, אסונות טבע, מפעלי בנייה, עלייתם לשלטון של קיסרים, מרידות, כיבושים וכיוצא בזה.<ref>Croke, " Malalas, the man and his work" p. 22.</ref>
 
==קישורים חיצוניים==