יואנס מלאלס – הבדלי גרסאות

נוספו 11 בתים ,  לפני 6 חודשים
←‏הכרוניקה: הגהה, עריכה קלה
(←‏הכרוניקה: עריכה קלה)
(←‏הכרוניקה: הגהה, עריכה קלה)
=== הכרוניקה ===
 
שמונה עשר ספרי הכרוניקה של מלאלס, שנקראה במקור "כרונוגרפיה" (Χρονογραφία), מתארים את האירועים בתולדות העולם מן הבריאה ועד לשנת 565. כפי שמעיד מלאלס בהקדמה לחיבור:
{{ציטוט|תוכן=בהמשך לגרסאות מקוצרות של חומרים... שכתבו שורה ארוכה של כרוניקאים, היסטוריונים ומשוררים רבי תושייה, ראיתי לנכון להביא תיאור מקוצר ומהימן ככל האפשר של האירועים שאירעו בתקופת שלטונם של הקיסרים השונים עד ימיי אני, כלומר - מימיו של [[אדם וחוה|אדם הראשון]] ועד לקיסר [[זנון, קיסר האימפריה הביזנטית|זנון]] והקיסרים ששלטו אחריו.|מקור=יוחנן מלאלס, ''כרוניקה'', הקדמת המחבר|שפה=יוונית|מירכאות=כן}}
 
במילים אחרות, ספרים 1–14 של הכרוניקה, העוסקים בתקופות שעד לעלייתו לשלטון של הקיסר זנון, אינם מבוססים על עדות ראייה ישירה של מלאלס אלא על שורת מקורות עזר, שכולליםהכוללים בין היתר, לדבריו, את [[תנ"ך|כתבי הקודש]] היהודיים ואת עבודותיהם של מחברים כמוכגון [[אוסביוס מקיסריה]], [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסאניאס]], [[דיודורוס סיקולוס]], [[סקסטוס יוליוס אפריקנוס|אפריקנוס]] ואחרים.<ref>מלאלס, ''כרוניקה'', הקדמת המחבר. </ref> מקובל להניח שהמהדורה המקורית של הכרוניקה הגיעה בתיאור הכרונולוגי שלה רק עד לשנת 532, ושם הסתיימה. בנוסף, לפי הדעה המקובלת, העניין המיוחד שמקדישה הכרוניקה לקורות העיר אנטיוכיה רומז שהיא כאמור נכתבה בעיר. אשר להמשך הכרוניקה המגיע עד לשנת 565, קרוב לוודאי שהוא נכתב בקונסטנטיפולבקונסטנטינופול, שכן מוקד העניין שלו הוא בירת האימפריה, אולם לא ברור אם מחברו היה מלאלס, שכאמור עבר לעיר בערך באותו הזמן, ושמא את התוספת - שמתארת את רוב תקופת שלטונו של הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס הראשון]], ומקיפה כמעט מחצית מן הספר ה-18 והארוך ביותר בכרוניקה - הוסיף מחבר אלמוני תושב קונסטנטינופול.<ref>Jeffreys et al. ''The Chronicle of John Malalas: A Translation''. p xxxii.</ref>
 
בניגוד להיסטוריונים רומים מזרחים אחרים, שהבולט ביניהם הוא [[פרוקופיוס|פרוקופיוס מקיסריה]], הכרוניקה כתובה בסגנון תמציתי וענייני ולא בסגנון הפרוזה העשיר ועמוס האמצעים הרטוריים שמקורו במסורת ה[[היסטוריוגרפיה]] היוונית הקלאסית מבית מדרשם של [[תוקידידס]] ו[[הרודוטוס]]. במובן זה ניתן לראות את מלאלס כממשיך דרכם של היסטוריונים מוקדמים של הכנסייה הנוצרית, ויש הקושרים בין סגנונו של מלאלס לבין חיבורו המשפיע של אוסביוס, "[[תולדות הכנסייה (אוסביוס)|תולדות הכנסייה]]".<ref>Roger Scott, ''Byzantine Chronicles and the Sixth Century'' (London: Routledge, 2012). pp. 41-43.</ref> עם זאת, בניגוד לסגנון ההיסטוריוגרפי של כתיבת "ההיסטוריה הקדושה", היינו ההיסטוריה של הכנסייה הנוצרית, ולמרות שמן העמדות דתיות שמלאלס מביע מצטיירת דמותו של נוצרי אדוק, בכרוניקה שלו מוקדש מקום שולי יחסית למאורעות בעלי חשיבות דתית כגון מינויי בישופים או מחלוקות תאולוגיות.<ref>J.H.W.G. Liebeschuetz, "Malalas on Antioch", ''Topoi'' 5 (2004). pp. 150-151. </ref> את מקומם תופסים אירועים "חילוניים" יותר - תהפוכות פוליטיות וגאו-פוליטיות, אסונות טבע, מפעלי בנייה, עלייתם לשלטון של קיסרים, מרידות, כיבושים וכיוצא בזה.<ref>Croke, " Malalas, the man and his work" p. 22.</ref>