יואנס מלאלס – הבדלי גרסאות

הוסרו 65 בתים ,  לפני 6 חודשים
מ
איחוד הערות שוליים; סרח עודף
(←‏הכרוניקה: הגהה, עריכה קלה)
מ (איחוד הערות שוליים; סרח עודף)
| כיתוב = העמוד הראשון בספר 18 של "כרונוגרפיה", כתב יד מן המאה ה-11.
}}
'''יוחנן מָלַאלָס''' (או '''יוֹהָאנִס מָלַאלָס''', ב[[יוונית ביזנטית]]: Ἰωάννης Μαλάλας; תעתיק: ''Iōánnēs Malálas'',; סביב [[490]] ― סביב [[570]])<ref>Elizabeth Jeffreys, Michael Jeffreys, Roger Scott et al. 1986, ''The Chronicle of John Malalas: A Translation'', Byzantina Australiensia 4 (Melbourne: Australian Association for Byzantine Studies). p xxxi-xxxii</ref> היה [[היסטוריון]] בן [[האימפריה הביזנטית|האימפריה הרומית המזרחית]] ממוצא סורי, שחי [[המאה השישית|במאה השישית]]. מחבר כרוניקה ביוונית בת 18 ספרים, המתארת את תולדות העולם מאז [[בריאת העולם|בריאתו]] ועד שנת [[565]] לספירה.
 
=== חייו ===
 
מעט ידוע על תולדות חייו של מלאלס. כינויו, מָלַאלָס, הוא כנראה גרסה יוונית למילה [[ויקיפדיה:קטגוריהסורית|קטגוריותסורית תיכונה]] '''ܡܠܠܐ''' (תעתיק: מַַלַּלַא) שפירושה "דובר רהוט" או "איש יודע דבר",<ref>Jeffreys et al. ''The Chronicle of John Malalas: A Translation''. p xxxi-ii.</ref> ואומנם מלאלס מכונה בידי ההיסטוריון בן דורו [[אוואגריוס סכולסטיקוס]] {{אנ|Evagrius Scholasticus}} "יוחנן הנואם".<ref>Brian Croke, "Malalas, the man and his work". in Elizabeth Jeffreys, Brian Croke, and Roger Scott (eds.), ''Studies in John Malalas'' (Leiden: Brill, 1990), p. 3.</ref> הדבר מעיד על זהותו האתנית הארמית-סורית, כמו גם על ההשכלה הקלאסית שרכש. מפרטי המידע המשובצים בכרוניקה שכתב ניתן ללמוד כי מלאלס נולד וגדל ככל הנראה בסביבות העיר [[אנטיוכיה]], בסוריה של ימינו, וכי במהלך חייו ביקר בין היתר ב[[סלוניקי]] שביוון<ref>יוחנן מלאלס, ''כרוניקה,'', 7, 12.</ref> ובאזור [[בניאס (אתר ארכאולוגי)|הבניאס]] בצפון [[ארץ ישראל]].<ref>יוחנן מלאלס, ''כרוניקה,'', 10, 12</ref> יש להניח כי בשלב מסוים של חייו הבוגרים התמנה מלאלס לתפקיד פקידותי במערך האדמיניסטרציה האימפריאלי בעיר אנטיוכיה.<ref>Croke, "Malalas, the man and his work", p. 10.</ref> עוד נראה כי בשנות השלושים של [[המאה ה-6]], לאחר שהשלים מלאלס את המהדורה הראשונה של הכרוניקה שלו, הוא עקר לבירת האימפריה [[קונסטנטינופול]], וכעבור שלושה עשורים אולי חיבר בעיר גרסה נוספת מורחבת של הכרוניקה שלו סביב שנת 565.<ref>{{הערה|שם=קרוק 22|Croke, "Malalas, the man and his work", p. 22. </ref>}} קיימת עמדה מחקרית הגורסת כי מלאלס האמין בנצרות בגרסתה ה[[מונופיזיטיזם|מונופיזיטית]], אולם מקובל יותר להניח שהוא היה נאמן לזרם הנוצרי הדומיננטי באימפריה הרומית המזרחית - הנצרות האורתודוקסית כפי שאומצה בו[[ועידת כלקדון]].<ref>Croke, "Malalas, the man and his work", p. 15.</ref>
מעט ידוע על תולדות חייו של מלאלס. כינויו, מָלַאלָס, הוא כנראה גרסה יוונית למילה [[סורית|סורית תיכונה]] '''ܡܠܠܐ''' (בתעתיק מַַלַּלַא) שפירושה "דובר רהוט" או "איש יודע דבר",<ref>Jeffreys et al. ''The Chronicle of John Malalas: A Translation''. p xxxi-ii.
 
[[ויקיפדיה:קטגוריה|קטגוריות]]</ref> ואומנם מלאלס מכונה בידי ההיסטוריון בן דורו [[אוואגריוס סכולסטיקוס]] {{אנ|Evagrius Scholasticus}} "יוחנן הנואם".<ref>Brian Croke, "Malalas, the man and his work". in Elizabeth Jeffreys, Brian Croke, and Roger Scott (eds.), ''Studies in John Malalas'' (Leiden: Brill, 1990), p. 3.</ref> הדבר מעיד על זהותו האתנית הארמית-סורית, כמו גם על ההשכלה הקלאסית שרכש. מפרטי המידע המשובצים בכרוניקה שכתב ניתן ללמוד כי מלאלס נולד וגדל ככל הנראה בסביבות העיר [[אנטיוכיה]], בסוריה של ימינו, וכי במהלך חייו ביקר בין היתר ב[[סלוניקי]] שביוון<ref>יוחנן מלאלס, ''כרוניקה,'' 7, 12.</ref> ובאזור [[בניאס (אתר ארכאולוגי)|הבניאס]] בצפון [[ארץ ישראל]].<ref>יוחנן מלאלס, ''כרוניקה,'' 10, 12</ref> יש להניח כי בשלב מסוים של חייו הבוגרים התמנה מלאלס לתפקיד פקידותי במערך האדמיניסטרציה האימפריאלי בעיר אנטיוכיה.<ref>Croke, "Malalas, the man and his work", p. 10.</ref> עוד נראה כי בשנות השלושים של [[המאה ה-6]], לאחר שהשלים מלאלס את המהדורה הראשונה של הכרוניקה שלו, הוא עקר לבירת האימפריה [[קונסטנטינופול]], וכעבור שלושה עשורים אולי חיבר בעיר גרסה נוספת מורחבת של הכרוניקה שלו סביב שנת 565.<ref>Croke, "Malalas, the man and his work", p. 22. </ref> קיימת עמדה מחקרית הגורסת כי מלאלס האמין בנצרות בגרסתה ה[[מונופיזיטיזם|מונופיזיטית]], אולם מקובל יותר להניח שהוא היה נאמן לזרם הנוצרי הדומיננטי באימפריה הרומית המזרחית - הנצרות האורתודוקסית כפי שאומצה בו[[ועידת כלקדון]].<ref>Croke, "Malalas, the man and his work", p. 15.</ref>
 
=== הכרוניקה ===
במילים אחרות, ספרים 1–14 של הכרוניקה, העוסקים בתקופות שעד לעלייתו לשלטון של הקיסר זנון, אינם מבוססים על עדות ראייה ישירה של מלאלס אלא על שורת מקורות עזר, הכוללים בין היתר, לדבריו, את [[תנ"ך|כתבי הקודש]] היהודיים ואת עבודותיהם של מחברים כגון [[אוסביוס מקיסריה]], [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסאניאס]], [[דיודורוס סיקולוס]], [[סקסטוס יוליוס אפריקנוס|אפריקנוס]] ואחרים.<ref>מלאלס, ''כרוניקה'', הקדמת המחבר. </ref> מקובל להניח שהמהדורה המקורית של הכרוניקה הגיעה בתיאור הכרונולוגי שלה רק עד לשנת 532, ושם הסתיימה. בנוסף, לפי הדעה המקובלת, העניין המיוחד שמקדישה הכרוניקה לקורות העיר אנטיוכיה רומז שהיא כאמור נכתבה בעיר. אשר להמשך הכרוניקה המגיע עד לשנת 565, קרוב לוודאי שהוא נכתב בקונסטנטינופול, שכן מוקד העניין שלו הוא בירת האימפריה, אולם לא ברור אם מחברו היה מלאלס, שכאמור עבר לעיר בערך באותו הזמן, ושמא את התוספת - שמתארת את רוב תקופת שלטונו של הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס הראשון]], ומקיפה כמעט מחצית מן הספר ה-18 והארוך ביותר בכרוניקה - הוסיף מחבר אלמוני תושב קונסטנטינופול.<ref>Jeffreys et al. ''The Chronicle of John Malalas: A Translation''. p xxxii.</ref>
 
בניגוד להיסטוריונים רומים מזרחים אחרים, שהבולט ביניהם הוא [[פרוקופיוס|פרוקופיוס מקיסריה]], הכרוניקה כתובה בסגנון תמציתי וענייני ולא בסגנון הפרוזה העשיר ועמוס האמצעים הרטוריים שמקורו במסורת ה[[היסטוריוגרפיה]] היוונית הקלאסית מבית מדרשם של [[תוקידידס]] ו[[הרודוטוס]]. במובן זה ניתן לראות את מלאלס כממשיך דרכם של היסטוריונים מוקדמים של הכנסייה הנוצרית, ויש הקושרים בין סגנונו של מלאלס לבין חיבורו המשפיע של אוסביוס, "[[תולדות הכנסייה (אוסביוס)|תולדות הכנסייה]]".<ref>Roger Scott, ''Byzantine Chronicles and the Sixth Century'' (London: Routledge, 2012). pp. 41-43.</ref> עם זאת, בניגוד לסגנון ההיסטוריוגרפי של כתיבת "ההיסטוריה הקדושה", היינו ההיסטוריה של הכנסייה הנוצרית, ולמרות שמן העמדות דתיות שמלאלס מביע מצטיירת דמותו של נוצרי אדוק, בכרוניקה שלו מוקדש מקום שולי יחסית למאורעות בעלי חשיבות דתית כגון מינויי בישופים או מחלוקות תאולוגיות.<ref>J.H.W.G. Liebeschuetz, "Malalas on Antioch", ''Topoi'' 5 (2004). pp. 150-151. </ref> את מקומם תופסים אירועים "חילוניים" יותר - תהפוכות פוליטיות וגאו-פוליטיות, אסונות טבע, מפעלי בנייה, עלייתם לשלטון של קיסרים, מרידות, כיבושים וכיוצא בזה.<ref>Croke, " Malalas, the man and his work" p.{{הערה|שם=קרוק 22.</ref>}}
 
==קישורים חיצוניים==