דפוסי התלמוד הבבלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: לא קשור לערך, אינו דפוס אלא פרשנות
שורה 7:
 
==בתקופת הרנסאנס==
מהדורות של [[מסכת]]ות יחידות מן התלמוד הודפסו ב[[ספרד]] וב[[פורטוגל]] לפני [[גירוש ספרד]] ולאחר מכן ב[[פאס]] שב[[מרוקו]]. מהדורות אלו היו מבוססות על הענף הספרדי של [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] של התלמוד, ורק שרידים מעטים מהן נשמרו. בשנת רמ"ד (1484) הודפסו בדפוס של [[משפחת שונצינו]] מסכתות יחידות על פי ענף הנוסח הצרפתי-אשכנזי. המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד, [[ש"ס ונציה]], הודפסה בשנים ר"פ-רפ"ג (1520–1523) ב[[בית דפוס|בית הדפוס]] של [[דניאל בומברג]] ב[[ונציה|וונציה]], שהיה נוצרי. במהדורה זו נקבעה לראשונה חלוקת הדפים של התלמוד המקובלת עד היום, שבה התלמוד מחולק לדפים - כל מסכת מתחילה בדף ב' (כנראה בגלל שהשער נספר כדף א'), אחרי השער - וכל דף מחולק לשני עמודים,: א' וב'. בדפוס יושטיניאן (1546-1551) המבוסס על המהדורה השנייה של דפוס ונציה, נוספו לראשונה מדורי "מסורת התלמוד" (לימים, בעקבות הצנזורה, שונה שמה ל[[מסורת הש"ס]]), "עין משפט" ו"תורה אור" מאת הרב [[יהושע בועז]]. כן נקבעה, בעקבות דפוס שונצינו, [[צורת הדף]] של התלמוד, עםכאשר פירוש [[רש"י]] בצד הפנימי של הדף, פירוש ה[[תוספות]] בצד החיצוני ונוסח התלמוד עצמו במרכז.
 
באמצע [[המאה ה-16]] הורה ה[[אפיפיור]] [[יוליוס השלישי]] על [[שרפת התלמוד]], ובשנת [[1559]] כלל האפיפיור [[פאולוס הרביעי]] את התלמוד ב[[רשימת הספרים האסורים]]. האפיפיור [[פיוס הרביעי]] התיר להדפיס את התלמוד, אך תוך [[צנזורה על ספרים עבריים|צנזורה]]. עקב כל זאת עברה הדפסת התלמוד ל[[בזל]], שם הדפיס אותו בשנים 1578–1580 אמברוסיוס פרובן {{אנ|Ambrosius Frobenius}} לפי הזמנה של שמעון גינצבורג, מוכר ספרים מ[[פרנקפורט]]. מהדורה זו עברה צנזורה, ובין השאר הושמטה ממנה כליל [[מסכת עבודה זרה]] (היא הודפסה בנפרד ב[[קרקוב]] בשנת [[1580]] בערך).{{הערה|שם=בזל|{{הארץ|קטרינה לנגנאגר ויודית מילר|בבזל ייסד אמבּרוֹזיוּס פרוֹבֶּן את התלמוד הבזלאי|1.8926993|17 ביוני 2020}}{{ש}}[https://www.e-rara.ch/search/quick?query=TALMUD+BAVLI סריקה מלאה של התלמוד הבזלאי], באתר e-rara}}