אונס (הלכה) – הבדלי גרסאות

בנוגע למקרים בהם אדם עבר עבירה בעל-כורחו, נפסק להלכה כי "אונס רחמנא פטריה"{{הערה|מקור: [[מסכת {{בבלי|עבודה זרה]], נ"ד |נד|א'}}.}}, וכל מקרה של עבירה שנעברה באונס - פטור העובר לחלוטין. מקור הפטוֹר המוחלט מעונש לכל העבירות שנעברו באונס, נלמד מפרשת [[נערה (הלכה)|נערה]] ש[[אונס|נאנסה]] ב[[ספר דברים]]: {{ציטוטון|ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. כי בשדה מצאה, צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה.|{{תנ"ך|דברים|כב|כד|כה}}.}}

אישה שאנסו אותה אינה נענשת ואין עליה חטא כלל כאמור "אנוס רחמנא פטרה" אך יהודייה שנבעלה על ידי אדם שמנוע עקרונית מלקדש אותה, כגון כשהיא נשואה או כשהוא [[גוי]], חל עליה דין [[זונה (הלכה)|זונה]] והיא נאסרת ל[[כהן]]. אפילו אם כבר הייתה נשואה לכהן צריכה להיפרד ממנו. בהקשר לכך מפרשת הגמרא את חלקו הראשון של הפסוק בספר [[קהלת]] "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות" שמשמעותו גרימת נזק בלתי הפיך, על מי שאנס אשת כהן שמאלץ אותה להיפרד מבעלה{{הערה|1=[[מסכת {בבלי|חגיגה]] דף |י עמוד |א'}}.}}.

כדי ש[[קידושין]] יחולו נדרשות הן הסכמת הבעל והן הסכמת האישה. כשאדם נאלץ לקדש נחלקו ה[[ראשונים]] האם הקידושין תקפים. הרמב"ם סובר שהקידושין חלים כי הבעל מסכים בדיעבד{{הערה|1=ספר משנה תורה הלכות {רמב"ם|נשים|אישות פרק |ד' הלכה |א'}}}}, אך [[הטור]] מביא דעה שהקידושין אינם חלים כי אין הנחה שיש הסכמה אפילו בדיעבד{{הערה{{טור|1=ארבעה טורים חלק אבן העזר פרק מ"ב סעיף א'|מב}}.}}, וכך כותב גם [[הרי"ף]]. להלכה, לא הוכרעה מחלוקת הרמב"ם והטור, ומשום ספק האיסור עליהם לנהוג כחומרת שתי הדעות: יהיו אסורים בייחוד מחד, והאישה לא תוכל להינשא לאיש אחר מאידך. פתרון מעשי הוא עריכת קידושין חדשים מרצון כדי לאפשר להם להתייחד, או לחלופין לתת [[גט]] כך שהאישה תוכל להינשא.

כשבעל שנאנס לתת גט אין לגט תוקף (זהו [[גט מעושה]]), משום שרצון הבעל הוא תנאי הכרחי לגט{{הערה|1=מסכת {{בבלי|גיטין דף פ"ח עמוד |פח|ב'}}}}. בעל שנאנס לתת גט וקיבל גם כסף כפיצוי, לדעת ה[[שמשון בן צדוק|תשב"ץ]] יש לגט תוקף כי בדיעבד הבעל מסכים לגט בגלל הכסף, כמו מי שנאנס למכור שמסכים בדיעבד בגלל שמקבל תשלום הוגן{{הערה|1=ספר התשב"ץ חלק א' סימן א'}}, אך ה[[מנחם המאירי|מאירי]] חולק עליו ופוסק שאין לגט תוקף כלל{{הערה|1=חידושי המאירי על מסכת גיטין דף פ"ח עמוד ב'}}., מסתבר שטעמו של המאירי הוא מכיוון שמכר באונס חל רק אם המוכר קיבל תמורה הוגנת ולא חל כשנאלץ למכור שדה ששווה מיליונים תמורת סכום של אלפי דולרים, כך גם כל סכום כסף שיקבל בתמורה לוויתור על אשתו אינו מהווה תמורה הולמת.

לעומת זאת בעל שחייב על פי ההלכה לתת גט (כגון חולה [[איידס]]) שליחי בית הדין יכולים לאונסו לתת גט ולומר "רוצה אני" והגט יחול, מכיוון שמניחים שרצונו הבסיסי של הבעל הוא לקיים את ציווי ההלכה, אלא שמסרב לתת גט משיקולים צדדים, לכן כשכופים אותו להסכים לתת אין זה כפייה רגילה אלא יש כאן הסכמה אמיתית מאחר שזהו רצונו הבסיסי{{הערה|1=ספר משנה תורה הלכות {{רמב"ם|נשים|גירושין פרק |ב הלכה |כ'}}.}}.

כשנאנס [[יבום|לייבם]] הייבום חל מכיוון שלא צריך את רצונו לייבום אלא רק את עצם הפעולה, אך אם עשה את פעולת הייבום מתוך שינה אין זה חל מכיוון שייבום זה גם סוג של קניין וישן לא יכול לקנות{{הערה|1{{בבלי|יבמות|נד|א|מפרש=פירוש [[רש"י]] על [[מסכת יבמות]] דף נ"ד עמוד א'}}}}. וכן כשנאנס [[חליצה|לחלוץ]] החליצה חלה מכיוון שלא צריך את רצונו לחלוץ אלא רק את הפעולה עצמה. אם חלץ מתוך שינה החליצה לא חלה אף שאין זה קניין כי פעולה מתוך שינה אינה נחשבת לפעולה כלל{{הערה|1=[[מסכת יבמות]] פרק "החולץ"}}.

[[נדר (יהדות)|נדר]] ו[[שבועה (יהדות)|שבועה]] חלים רק בהסכמת הנודר והנשבע, לכן אם נאנס לעשות זאת אין לכך כל תוקף מחייב{{הערה|1=[[מסכת {{בבלי|נדרים]] דף |כ' עמוד |ב'}}.}}.

בכל הנידונים הממונים וההלכתיים, היווצרות אי נוחות כגון מכות אינה גורמת להיחשב ל'''אנוס''', רק על שבועה ונדר דרשו [[חז"ל]] את הפסוק "האדם בשבועה"- שצריך בשבועה ביטוי מיוחד להיותו של הנשבע "אדם" כלומר בכל רצון חופשי, ומכאן למדו שאם איימו עליו במכות שישבע שלא יאכל בשר, יכול להישבע ויחשוב בלב שמתכוון שלא יאכל בשר באותו יום בלבד, ולמרות ש"דברים שבלב אינם דברים", מחמת האונס זה בלבד יהיה תוקפה המחייב של השבועה{{הערה|1=ספר [[משנה תורה]] הלכות {{רמב"ם|הפלאה|שבועות פרק |ג' הלכה |א'}}}}.

אך לגבי אדם שנאנס באיומי מוות להזיק ממון של אדם אחר - נחלקו הפוסקים. ה[[רמב"ם]] פסק{{הערה|1=ספר [[משנה תורה]] הלכות {{רמב"ם|נזיקין|חובל ומזיק פרק |ח' הלכה |ב-|ד}}}} שחייב לשלם, מכיוון שבסופו של דבר הוא גרם נזק וחייב גם במקרה של אונס כאמור. [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] פסק{{הערה|1=שם הלכה ב'}} שפטור, כיוון שמבחינה הלכתית מותר לו להזיק כדי להציל את נפשו, ואין לחייב אדם בתשלום נזיקין, על דבר שמותר לעשותו.

לגבי מי שנאנס למכור את נכסיו תמורת תשלום הוגן יש ג' דעות של [[אמוראים]], לדעת [[רב הונא]] המכר חל כי מכיוון שמקבל תשלום הוא מסכים בדיעבד למכירה (בלשונו "אגב אונסו גמר ומקני"), לדעת [[רב ביבי]] הקניין לא תקף כי לא הייתה מכירה מרצון, לדעת [[רבא]] אם אילצו אותו למכור שדה ספציפי הקניין לא תקף, אבל אם אילצו אותו למכור אחד משדותיו והוא בחר איזה שדה למכור, הקניין תקף. להלכה נפסק ב[[גמרא]]{{הערה|1=[[מסכת {{בבלי|בבא בתרא]] דף מ"ח עמוד |מח|ב'}}.}}, שבכל מקום שקיבל תשלום הוגן הקניין תקף.

באמצע [[המאה השנייה]] לספירה, גזר השלטון הרומאי איסור על לימוד תורה קיום [[ברית מילה]] וציווה לחלל את השבת. מבחינה הלכתית זה "שעת השמד" ולכן היה אסור לחלל את השבת גם במחיר מוות. לאור המצב החמור ארגן רבי [[אלעזר בן שמוע]] הפגנה לילית מול מרכז השלטון הרומאי במהלכה הכריז '''"אי שמים! לא אחים אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? לא בני אם אחת אנחנו? מה השתננו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזירות רעות."''' ההפגנה הועילה הרומאים ביטלו את גזירת השמד וחיי היהודים ניצלו{{הערה|1=[[מסכת {{בבלי|תענית]] דף י"ח עמוד |יח|א'}}.}}.