משתמש:עורך מתחיל/שוכר – הבדלי גרסאות

השוכר מוזכר בתורה במספר מילים אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ שמשמעותם ששוכר היות ובשונה משואל הוא משלם שכר באעל בשכרוהשימוש ואינו מקבל את השימוש בחפץ בחינם כשואל, בא בשכרו. היינו, שבגלל שמשלם שכר אינו מחוייב בכל דיני שואל מחמת התשלום.

מאחר שידוע לנו ששוכר אינו מחויב ככל דיני שואל נשאר לנו לברר האם חייב השוכר כשומר חינם או כשומר שכר (לשניהם רמת חיוב פחותה מרמת החיוב של שואל) נחלקו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] מה דיני השוכר האם דינו כ[[שומר חינם]] או כ[[שומר שכר]] רבי מאיר אומר כשומר חנם רבי יהודה אומר כשומר שכר, בגמרא מופיעה דדעתגירסת רבה בר אבוה שסובר שיש לגרוס הפוך, רבי מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם, {{הערה|{{תלמוד בבלי|בבא מציעא|פ|ב}}.}} במחלוקת גירסאות זו יש נפקא מינה הלכתית לאור הכלל להלכה פסק השולחן ערוך {{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|שז|א}}}} שדינו כשומר שכר, אלא שבשונה משומר שכר שאסור לו השימוש לשוכר מותר השימוש.

ישנה מחלוקת לגבי הארבעהה[[ארבעה שומרים]] האם צריכיםמתחייבים לעשותרק קנייןאם עשו [[קנין]], או שמתחייב שמירה עלמשלב ידישהסתלק הנחהבעלים לפניימשמירה על החפץ, וכתב בנתיבות המשפט סימן ש"ו סעיף קטן א' שאםשגם להסוברים ששומר אינו מתחייב בלא קניין אם התחיל השוכר להשתמש בחפץ אפילו אם לא עשה קנייםןקניין מתחייב בשמירה ככל דיני שוכר.