מאייר קראוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gklein2018 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Gklein2018 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 10:
בשנת [[1838]] הצטרף לפירמה פולק ליאו ולבנו כחבר צוות ובאותה השנה נשא לאישה את עמליה, בתו של ברנאט לוי, שאביו [[איז'אק לוי]] [[1793]] – [[1847]]) היה [[בורסקאי]], מאסטר לעיבוד עורות, ראש הקהילה היהודית המקומית, ה[[פוגט]] (שופט) הראשון של היישוב וממייסדי אויפשט, בנו ברנאט היה הבעלים של בית מלאכה לבורסקאות שהקים באויפשט. קראוס, שהפך לאחד הסיטונאים בפשט, הגיש בקשה לתושבות בפשט בשנת 1841, שעבורו הוכיח קיומו של עושרו על ידי מלאי הטאנינים בעלי הערך הגבוה.
== משפחתו ועיסוקו ==
בשנת [[1846]], כשנולדה בתו של רגינה, ובבשנת [[1854]] כשנולד בנו של איזידור, הוא ציין את עיסוקו בתעודות הלידה כסוחר יין, ובהמשך בשנת [[1856]], בתעודת הלידה של בתו רוזה צויין עיסוקו כסוחר תבואה.
הוא היה רשום במועצת סיטונאי פשט רק כסוחר תבואה משנת [[1862]], ואחר כך בשנים הבאות כיצרן ברנדי, ליקר וחומץ. עסקיו המאוחרים יותר נסבו בעיקר בתעשיית המזון ובמסחר.
קראוס רשם את החברה העצמאית הראשונה שלו, מאייר קראוס'','' בשנת [[1864]]. בשנת [[1867]] הוא הכניס כשותף את בנו הבכור לאיוש, והחברה הפכה לקראוס מאייר ובנו. הוא ייסד את המזקקה הראשונה שלו בשנת [[1870]], שכונה "קראוס מאייר כהל ושמרים", עם רכישת מפעל ביוז'פווארוש (רובע 8 של היום בבודפשט), שהוקם על ידי פרנץ שדל, בשנת [[1853]]<ref>{{Cite web|url=http://www.kfki.hu/chemonet/hun/food/iptort/iptort4.html|title=
עם ההון שצבר מייצור משקאות חריפים, הוא פנה לתעשיית הטחנות והקים את "טחנת הקיטור גיזלה" בשנת [[1880]], כאשר בנו הצעיר, איזידור, הפך לבעלים המשותף של העסק. העסק המשפחתי הזה נמשך כעשר שנים. בשנת [[1889]] איזידור פרש והמשיך את העסקיו בתעשיית המשקאות החריפים, בעוד קראוס, בן השמונים, לאיוש בנו, המשיכו את סחר התבואה ותעשיית טחנות הקמח.
== לקריאה נוספת ==
* {{Cite web|url=http://epa.oszk.hu/00400/00414/00002/pdf/klementjudit.pdf|title=
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:קראוס, מאייר}}
|