בקר הבית – הבדלי גרסאות

לפרהלליאן, בדומה ל[[מעלי גירה]] נוספים, יש ארבע קיבות (הֶמסֵס – הקרוי גם כרס, קיבת הכוסות, קיבת העלעלים, והקיבה האמיתית – הנקראת גם קיבת המיצים).

הפרהליאן בולעת את המזון כמעט מבלי ללעוס ומאחסנת אותו בקיבתה עד שהוא מותסס ומתפרק. ההתססה והפירוק מתבצעים על ידי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]]. למשל [[חיידקים קדומים]] המצויים בקיבת מעלי הגירה מפרקים את ה[[תאית]]. התאית היא מרכיב עיקרי בדשאים, עלים או גבעולים, וכשליש ממשקל הצומח העולמי הוא תאית. התאית היא מקור האנרגיה העיקרי אצל מעלי הגירה. (ביונקים אחרים ובכללם האדם אמנם יש חיידקים קדומים אך אין להם אפשרות להיעזר בהם ליצירת אנרגיה ולכן הם נאלצים להסתמך על מזון המכיל את [[אבות המזון]] למרות שכיחותו הנמוכה בטבע). ה[[סימביוזה]] הזאת קיימת בכל מעלי הגירה, והיא חיונית להישרדות הפרהשל ליאן.

לאחר העיכול בחלק אחד של הקיבה, המזון חוזר ללעיסה מחדש, עד לעיכולו המלא. תהליך זה נקרא "[[העלאת גירה]]". לאחריו נבלע המזון שנית, ומגיע לעיכול נוסף בחלק אחר של הקיבה. בדרך זו של העלאת גירה, הפרהליאן מסוגלת לאכול כמויות גדולות במהירות רבה, ולעכל את האוכל באופן סופי רק מאוחר יותר כשהיא נמצאת במקום נוח ומוגן.

פרהליאן אוכלת כ-6 שעות וחצי ביממה.

פרהליאן עשויה להמליט לראשונה בהגיעה לגיל 25 חודשים. משך ה[[הריון]] הוא כ־9 חודשים, שהם 277 יום. בין המלטה להמלטה יש מרווח של כ־14 חודשים בממוצע. על פי רוב, פרהליאן [[הזרעה מלאוכתית|מוזרעת]] לראשונה כ-80 יום לאחר ההמלטה. בתעשיית הבקר והחלב מופרדים העגלים מאמם תוך שעות מעת ההמלטה ונמנעת הנקתם, לצורך שמירה על תפוקת החלב של האם. העגל נמצא בכלוב רק עד גיל הגמילה מהחלב (60 יום). הימצאות העגל בהפרדה מאפשרת מעקב פרטני אחריו ומתן טיפול ומזון בצורה מבוקרת ומקצועית. נטען כי האם והעגל סובלים רגשית כתוצאה מההפרדה, וגעיותיהן של האמהות המחפשות את צאצאיהן נשמעות זמן רב אחרי ההפרדה{{הערה|[[אריאל צבל]], [http://www.anonymous.org.il/egelvehalavimo.htm עגל וחלב אימו], באתר עמותת [[אנימלס]]}}{{הערה|[http://www.halav.org/news.html פרה השביתה את "חגיגות שמחת החלב" בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה]}}{{הערה|שם=סבל|{{nrg|שגב בן דוד|שבועות של סבל: בתוך תעשיית החלב|744/215|8 ביוני 2008|1|1}}}}. בשעות הראשונות לחייו, העגל מקבל [[קולוסטרום]] בזמן ובמינון קבועים (זהו החלב הראשון שעשיר בחלבונים שחיוניים ל[[מערכת חיסונית|מערכת החיסונית]] החסרה של העגל הנולד. ללא [[הנקה]] ראשונית, או לחלופין ללא מתן קולוסטרום, הוא רגיש וחשוף לכל תחלואה). השגר (הוולד) מקבל בחודשיים הראשונים לחייו, עת הוא פגיע מאוד מבחינה גופנית, תחליפי חלב (בדרך כלל מ[[אבקת חלב]]) ולעיתים חלב פרה טרי, באופן מבוקר. לאחר מכן, העגלים מוזנים במספוא ובמזון מרוכז לפי קצב גידולם ויכולות הייצור שלהם. פרת בשר בטבע מסוגלת לחיות עד גיל 20, אם איננה נטרפת, חולה או נפצעת. בענף החלב היא נשחטת בממוצע בגיל 4 עד 7. במהלך חייה היא ממליטה בין ארבע לשש פעמים.