חסידות גור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ביטול גרסה 31717200 של 79.182.62.138 (שיחה) אם כך הדבר, נא הבא מקור.
שורה 141:
חסידות גור ידועה בהקפדתה על הפרדה בין ה[[זוויג|מינים]] במגבלות על ה[[יחסי אישות (יהדות)|יחסים בין בני הזוג]]{{הערה|שם=רותם|{{הארץ|תמר רותם|אבירי השולחן הכפול|1.1176713|11 ביוני 2011}}}} ובהקפדה על "[[שמירת הברית]]". [[קו מהדרין|ההפרדה באוטובוסים]] החלה במידה רבה בהשפעת חסידי גור.{{הערה|שם=רותם}}
 
האדמו"ר החמישי, רבי [[ישראל אלתר]], קבע תקנות מחמירות בנושא היחסים בין הבעל ואשתו (המכונות "תקנות ל"ט", ראשי תיבות: ליל טבילה). התקנות מכונות בחסידות גור "[[יידישקייט]]" (תרגום מילולי: יהודיות). בין התקנות: חסיד לא ילך או יעמוד לצד אשתו ברחוב העיר ולא ישיח עמה בפומבי; לא יקראו אחד לשני בשמם; יש לקצר ככל הניתן ביחסי המין; אין לקיימם אלא מספר פעמיםפעמיים בחודש, אחת מהן בליל הטבילה והשנייה בליל שבתותשבת; הימנעות מקיום [[יחסי מין]] מספר חודשים לאחר הלידה; איסור על בני הזוג לגעת זה בזה או ליצור קרבה גופנית שלא לצורך קיום יחסים ואיסור על העברת חפצים מיד ליד בין בני הזוג.
 
תקנות אלו עוררו התנגדות גם בקרב רבנים, כמו הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] (הסטייפלר). הוא כתב מכתב בנושא באמצע [[שנות ה-60]], בעקבות מקרה של בנו של אחד מהאידאולוגים של [[צעירי אגודת ישראל]] שהפך לחסיד גור ובעקבות זאת נוצרו בעיות בינו לבין אשתו שלא הסכימה לנהוג לפי תקנות ל"ט. בעקבות התקנות המחמירות בתחום האישות נמנעו בנות מסמינרים בבני ברק להינשא לבחורים מחסידות גור, ובעיה זו הייתה אחד הגורמים להקמת סמינר מיוחד לבנות החסידות בעיר. בשנות השמונים כתב [[אמנון לוי]] שקיום התקנות נמצא בנסיגה, ושחסידים בגור אומרים שהן נועדו בעיקר ליחידים שיכולים לעמוד בהן ולא לכלל החסידות.{{הערה|אמנון לוי, החרדים, עמודים 127-126}}