דניאל אוסטר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 79:
אוסטר נולד בשם '''דניאל גוטמן''' בכפר קְנְיָהינין הסמוך ל[[איוונו-פרנקיבסק|סטניסלבוב]] שב[[גליציה]] (כיום חלק מהעיר, ששינתה בינתיים את שמה ל'''איוואנו־פרנקיבסק''').{{הערה|[https://pik.net.ua/2021/05/07/retro-frankivsk-128-rokiv-tomu-u-misti-narodyvsya-majbutnij-mer-yerusalymu-foto/ מוזכר במאמר האוקראיני הזה] על תולדות העיר איוואנו־פרנקיבסק וסביבותיה.}} סיים לימודי [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת וינה]] והיה יו"ר [[תנועת נוער]] ציונית בעיר. בשנת [[1913]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. כעבור שנה, באביב [[1914]], [[העלייה השנייה|עלה]] והתיישב ב[[ירושלים]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] היה [[קצין]] ב[[הצבא האוסטרו-הונגרי|צבא אוסטרו-הונגרי]] ושירת ב[[דמשק]] כאיש קשר בין [[ארתור רופין]] לבין ארץ ישראל{{הערה|{{המצפה||שמועות טובות ורעות מא"י|1918/05/16|00501}}}}. בזמן שירותו בדמשק צילם את תלייתם של חברי [[ניל"י]], [[יוסף לישנסקי]] ו[[נעמן בלקינד]].
בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית של [[ועד הצירים]], היה ממניחי היסודות ל[[בית משפט השלום העברי]] וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים{{הערה|{{הפועל הצעיר|דניאל אוסטר|משפט השלום העברי|1919/06/13|01802}}{{ש}}{{דואר היום||ראש פינה|1921/06/06|00301}}}}. כ[[עורך דין]]{{הערה|{{דואר היום||משרד עורכי הדין|19210225|2.2}}}} התמסר לענייני [[היישוב]] היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט. [[הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה|נבחר]] ל[[אספת הנבחרים]] הראשונה מטעם מפלגת [[הפועל הצעיר]].
היה ממייסדי [[רחביה]] ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם [[הציונים הכלליים]]{{הערה|{{דואר היום||תוצאות הבחירות לועד הקהלה|1932/02/03|00112}}}}. בספטמבר [[1934]] נבחר למועצת העיר ירושלים, ובינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידי [[הנציב העליון]] לסגן ראש העיר, למורת רוחם של מפלגות השמאל שבקשו למנות לתפקיד את [[חיים סלומון]]. היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים. שימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות, ומספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העיר [[חוסיין אל-ח'אלידי]], יחד עם [[הועד הערבי העליון]], שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר{{הערה|{{דבר||הערבים בעירית ירושלים יתפטרו|1937/12/27|00718}}}}, ובכך היה ה[[יהודי]] הראשון בתפקיד ראש [[עיריית ירושלים]]. לאחר כשנה, מינו הבריטים את [[מוסטפא אל-ח'אלידי]] לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו{{הערה|{{דבר||ישיבת מועצת עירית ירושלים|1938/09/06|00802}}}}. בשנת [[1939]] השתתף ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]]. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העיר, בעת שהלה היה בחופשה{{הערה|{{המשקיף||ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה|1943/06/25|00900}}}}. לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 תבעו חברי המועצה היהודים את מינויו לראשות העיר, אולם החברים הערבים דרשו שתישמר ערביותה של ירושלים. הם דחו את ההצעה הממשלתית לחילופים בראשות העיר, ולעיר מונתה [[ועדה קרואה]]{{הערה|[[שמואל דותן]], '''המאבק על ארץ ישראל''', עמ' 242.}}.
| |||