מכינה קדם-צבאית – הבדלי גרסאות

רק מכינות שהוכרו על ידי ועדה משותפת של משרדי החינוך והביטחון זכאיות להיקרא מכינה קדם צבאית, בכפוף לעמידתן בתנאי הרגולציה הקבועים בחוק. בשל הצלחת המכינות גופים רבים שאינם מוכרים כמכינות מכנים עצמם כך ובכלל זה תוכניות חצי שנתיות, [[ישיבה|ישיבות גבוהות]] שונות וכן הלאה.

לרוב כרוכים הלימודים במכינה בתשלום של כמה מאות שקלים בחודש (בין 500 ל 1,200), ולעיתים מוצעות [[מלגה (חינוך)|מלגות]] למימון הלימודים. על פי חוק המכינות, כל יציאה לעבודה בשנת המכינה דורשת אישורים מיוחדים ממשרד החינוך.

הלימוד במכינות מבוסס על לימוד לשם לימוד, העשרה והנאה ("לשם שמים") באופן סדנאי, נטול שיעורי בית, מבחנים ויעדי [[בחינת בגרות (ישראל)|בגרויות]]/אקדמיה למיניהן. עידוד הסקרנות וההצלחה בהקניית אהבה ללמידה על המשתתפים (שלא כמו מסגרת בית ספרית) מעודדים את החניכים לפיתוח סקרנות, זהות והשקפת עולם [[ערך (סוציולוגיה)|ערכית]]. מאפיין נוסף בולט הוא ניהול עצמי של חיי המשתתפים, יחד עם עידוד היזמות החברתית והסביבתית. אורח חיים זה יוצר שיתוף פעולה פורה דינמי ומעורב ובכך נבנית המשמעת העצמית של החניכים.

שיעור ההשתתפות של בוגרי המכינות ביחידות הקרביות, בפיקוד ובקצונה גבוה מהממוצע הארצי, ושיעור הבוגרות בקצונה גבוה אף יותר יחסית לממוצע הארצי; מעל 80% לוחמים לעומת כ-40%, 40% יוצאים לפיקוד לעומת כ-11%, 18% מתנדבים לקורסל[[קורס קצינים]] לעומת כ-5% ובקרב הבנות 23% מתנדבות לקורס קצינים לעומת כ-4% אצל הבנות המתגייסות לצה"ל. במבצע [[צוק איתן]], מעל 12% מחללי צה"ל נמנו על בוגרי המכינות קדם-צבאיות{{הערה|שם=יניב|{{השילוח|יניב מזומן|"מנהיגות ציונית: האתגר וההבטחה של המכינות"|מנהיגות-ציונית-האתגר-וההבטחה-של-המכינ|8, פברואר 2018}}}}.