הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית – הבדלי גרסאות

מ
←‏היסטוריה: תיקוני ניסוח קטנים.
מ (←‏היסטוריה: תיקוני ניסוח קטנים.)
 
הכוחות המיוחדים (SF) "הכומתות הירוקות" מאורגנים בשבע "קבוצות". בכל קבוצה ארבעה גדודי SF ופלוגת תומכי לחימה. מפקד קבוצה הוא קצין בדרגת [[בריגדיר גנרל]]. לכל קבוצה התמחות אזורית והיא מספקת תמיכה לאחד מ[[פיקוד קרבי מאוחד|הפיקודים הקרביים המאוחדים]] של ארצות הברית.
* קבוצת הכוחות המיוחדים ה-1 ([[:en:1st_Special_Forces_Group_(United_States)|1st SFG]]), מפקדתה בבסיס המשותף לואיס-מק'קורד [[:en:Joint_Base_Lewis–McChord|(JBLM]]), [[מדינת וושינגטון|וושינגטון]]. מספקת תמיכה למשימות באזור אחריותהאוקיינוס השקט באחריות [[פיקוד האוקיינוס השקט של ארצות הברית]].
* קבוצת הכוחות המיוחדים ה-3 ([[:en:3rd_Special_Forces_Group_(United_States)|3rd SFG]]), מפקדתה ב[[פורט בראג]], [[קרוליינה הצפונית]]. מספקת תמיכה למשימות באזור [[סהרה|דרום סהרה]] ואפריקה באחריות [[פיקוד אפריקה של ארצות הברית]]
* קבוצת הכוחות המיוחדים ה-5 ([[:en:5th_Special_Forces_Group_(United_States)|5th SFG]]), מפקדתה ב[[:en:Fort_Campbell|פורט קמפבל]], [[קנטקי]]. מספקת תמיכה למשימות באזור המזרח התיכון ומרכז אסיה באחריות [[פיקוד מרכז של ארצות הברית]]
היחידה היא יחידה בעלת [[מסורת]] שנשענת על כמה יחידות שפעלו ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הראשונה היא סוכנות ה-OSS ([[המשרד לשירותים אסטרטגיים]]), שבראשה עמד [[גנרל]] [[ויליאם דונובן|ויליאם ג'יי. דונובן]], שהפעילה סוכני שטח, אשר [[צניחה|צנחו]] לעורף האויב הנאצי ברחבי [[אירופה]]. הסוכנים, אשר פעלו במסגרת [[מבצע ג'דבורו]], על שום העיר ג'דבורו שב[[סקוטלנד]] שבסמוך לה הוכשרו הסוכנים, שימשו כקציני קישור למחתרות כמו [[המחתרת הצרפתית]] וגייסו סוכנים ומרגלים. כמו כן פעלו כיחידות [[קומנדו]] וביצעו [[פשיטה|פשיטות]] על מטרות צבאיות של [[גרמניה הנאצית]].
 
היחידה השנייה ממנה צמחו הכוחות המיוחדים היא [[יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית]] ובהם גדודי הריינג'רים ה-1, עליו פיקד קולונל [[ויליאם דארבי|ויליאם או. דארבי]], והגדודים ה-3, וה-4 שהוקמו בעקבות הישגיו של הגדוד הראשון בפלישה לצפון אפריקה במסגרת [[מבצע לפיד]]. בפלישה לסיציליה ולאחר מכן לאיטליה בשנת 1943 כבר פעלו הריינג'רס כצוות קרב חטיבתי. הריינג'רס נחתו גם בחוף אומהה במסגרת [[הפלישה לנורמנדי]] ולחמו באירופה עד תום המלחמה{{הערה|1=ירון פלינט, [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/112155.pdf התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה], [[מערכות]] 408, אוגוסט 2006, עמוד 31.}}. בחזית [[האוקיינוס השקט]] לחם גדוד הריינג'רס ה-6{{הערה|1=המפטון סיידס, '''חיילי רפאים''', הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2005]], עמודים 27-30.}}. וביצעשביצע [[הפשיטה על מחנה השבויים בקבנטואן|פשיטה לשיחרורלשחרור 500 שבויים ממחנה השבויים היפני שבקבנטואן]] אשר ב[[הפיליפינים|פיליפינים]]{{הערה|1=המפטון סיידס, '''חיילי רפאים''', הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2005]], עמודים 228-232.}}.
 
היחידה השלישית ממנה צמחו הכוחות המיוחדים היא [[כוח השירות המיוחד ה-1]] (ה-FSSF), יחידת [[קומנדו]] בסדר גודל [[חטיבה|חטיבתי]] שהורכבה ממגויסים [[ארצות הברית|אמריקנים]] ו[[קנדה|קנדים]]. היחידה, בפיקוד [[בריגדיר גנרל]] [[רוברט פרדריק]], יועדה במקור לפעילות ב[[נורווגיה]] אולם לאחר שהסתיימו אימוני היחידה היא פעלה כחלק מן הארמייה ה-5 ב[[פלישת בעלות הברית לאיטליה|מערכה על איטליה]]. היחידה ביצעה מספר משימות מיוחדות ובהן תפיסת נקודות שליטה ומעברים חיוניים{{הערה|1=טל טובי, [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/112765.pdf כוחות מיוחדים בסדר כוחות רגימנטי – רגימנט הריינג'רס 75], [[מערכות]] 409-410, [[דצמבר]] [[2006]], עמודים 35-36.}}. ב[[דצמבר]] [[1943]] כבשה היחידה את הר לה-דיפאנסה, משימה שנחשבה לבלתי אפשרית, אולם ספגו שיעור אבדות גבוה. לאחר מכן סופחו לדיוויזיית הרגלים ה-36 ולחמו בשורותיה כשהם סופגים שיעור אבדות חמור עוד יותר{{הערה|1=ירון פלינט, [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/112155.pdf התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה], [[מערכות]] 408, אוגוסט 2006, עמוד 32.}}. פרדריק הצטיין בלחימה עד כדי כך ש[[וינסטון צ'רצ'יל]] הכריז כי הוא הגנרל הלוחם הגדול בכל הזמנים והכוח בפיקודו זכה לכינוי "'''[[חטיבה|בריגדת]] השטן'''" (Devil's Brigade). לאחר מכן [[לוחמה אמפיבית|נחתה]] היחידה באנציו והייתה לכוח הראשון שהגיע ל[[רומא]]. הכוח פורק בדצמבר [[1944]].
 
====הקמה====
על הקמת היחידה הוחלט בשנת [[1952]], בהתבסס על המלצותיו של [[קולונל]] [[אדסון ראף]], איש [[צנחן|צנחנים]] בעברו, אשר פיקד על המבצע המוצנח הראשון שביצע צבא [[ארצות הברית במלחמת העולם השנייה]]. קבוצת הכוחות המיוחדים הראשונה נוסדה ב[[יוני]] אותה שנה בפיקוד של קולונל אהרון בנק, איש צוותי הג'דבורו בעברו. בשנת [[1961]] הטיל [[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[ג'ון פ. קנדי]], על הגנרל [[ויליאם יארבורו]] את המשימה להקים בית ספר ללוחמה מיוחדת ב[[פורט בראג]] שיכשיר את אנשי הכוחות המיוחדים של הצבא באופן ממוסד ומאורגן. עוד קבע קנדי כי אנשי היחידה יחבשו לראשם את ה[[כומתה]] הירוקה משום שבראשית דרכם הוכשרו הריינג'רס וצוותי ג'דבורו בסקוטלנד בידי מדריכי [[הקומנדו הבריטי]] אשר חבשו כומתה בצבע זה{{הערה|[[ליאור לוטן]], [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=426&ArticleID=982&SearchParam=ליאור+לוטן היחידות המובחרות של צה"ל], מתוך אתר הירחון "ישראל דיפנס", {{כ}} 29/9/2011.}}. לוחמי הכומתות התייחדו בהתמחותם ב"[[לוחמה לא קונבנציונלית]]" המונח המשמש בצבא האמריקאי לתיאור פעולות שמבוצעות בדרך כלל על ידי כוחות מיוחדים, בפרט הכומתות הירוקות – [[לוחמה זעירה|לוחמה]] נגד [[גרילה]], [[לוחמה פסיכולוגית]], אימון כוחות גרילה במדינת אויב וכיוצא בזה.
 
===הכשרה===
419

עריכות