מחיית זכר עמלק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: הוספת מאמר
ידידאל (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 19:
{{ציטוט|תוכן=זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ – '''תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם''' לֹא תִּשְׁכָּח.|מקור={{תנ"ך|דברים|כה|יז}}-יט}}
 
לפי דעת [[ספר החינוך]] ב[[פרשת כי תצא]], המצווה חלה על כל יהודי בכל מקום, גם אם הוא יחיד ושלא בשעת המלחמה,{{הערה|מצווה תרד: "ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כח בידם בכל מקום ובכל זמן, אם ימצא אחד מכל זרעם. והעובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש ספק בידו להורגו ולא הרגו בטל עשה זה.
"}}. ולפילפי דעת ה[[רמב"ם]] דווקאמצווה בשעתלקרוא מלחמהאפילו לעמלק לשלום, והמצווה חלה רק אם לא השלימו וקיבלו על עצמם שעבוד לעם ישראל ודווקא בשעת מלחמה.{{הערה|וכן הוא אומר בעמלק תמחה את זכר עמלק ומנין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו שנאמר לא הייתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון את הכל לקחו במלחמה כי מאת ה' הייתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו.(רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות ו, ד)}}
 
==כישלונו של שאול==