ויכוח הרצוג–טוינבי – הבדלי גרסאות

{{איחוד|ויכוח הרצוג–טוינבי|יעקב הרצוג}}{{להשלים|כל הערך=כן}}

'''ויכוח הרצוג–טוֹיְנְבִּי''' היה [[דיבייט|ויכוח פומבי]] בין [[שגריר]] [[ישראל]] [[יחסי ישראל–קנדה|בקנדה]] [[יעקב הרצוג]] לבין ה[[היסטוריון]] וה[[היסטוריוסופיה|היסטוריוסוף]] ה[[בריטי]] [[ארנולד טוינבי]], שנערך ב-[[31 בינואר]] [[1961]] ב"[[הלל (ארגון)|בית הלל]]" ב[[אוניברסיטת מקגיל]] שב[[מונטריאול]], [[קנדה]]. הטריגר לוויכוח היו דבריו של טוינבי בהרצאה שנשא באותה אכסניה ימים אחדים קודם לכן, ובה טען כי התנהגותה של ישראל כלפי ה[[ערבים]] ב[[מלחמת העצמאות]] היא בת-השוואה מבחינה מוסרית למעשיה של [[גרמניה הנאצית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. בעקבות פרסום הדברים ביקש השגריר הרצוג, [[רב]] ו[[משפטן]] בהכשרתו, להעמיד את ההיסטוריון על טעותו. הוא קרא לטוינבי להתעמת עמו, והלה נענה לאתגר.

טוינבי היה היסטוריון שניסה ליצור בספרו "עיונים בהיסטוריה" בן שנים־עשר הכרכים תאוריה כללית של היסטוריה ותרבות. הספר עסק בעלייתן ונפילתן של תרבויות רבות במהלך ההיסטוריה האנושית. גישתו להיסטוריה הייתה כעלייתן ונפילתן של תרבויות, ולא לאומים. הקריטריונים להגדרה היו תרבותיים, בניגוד ללאומיים. היהדות היוותה מבחינתו "מאובן" או דוגמה נגדית.

הרצוג לא קיבל לכך אישור מאיש והיו רבים בשירות הדיפלומטי שהתנגדו בתוקף לדו-קרב זה גם בגלל חשש שנציג ישראל עלול להפסיד בוויכוח כנגד ההיסטוריון המפורסם. הם גם זכרו היטב את הוויכוחים בין נוצרים ויהודים מימי הביניים שללא קשר לתוצאותיהם תמיד הזיקו ליהודים. מנגד [[יצחק בן-צבי]] תמך בוויכוח.

הוויכוח זכה לפרסום רב. הוא שודר בחלקו ואף במלואו בתחנות רדיו ברחבי קנדה ובצפון ארצות הברית ואותו ערב שודר בישראל. בישראל היו אלה ימי סערה פוליטית וביום הוויכוח התפטר דוד בן-גוריון מראשות הממשלה. ולמרות זאת הוויכוח עורר עניין עצום בישראל. הקלטות של הוויכוח נמכרו במספרים גדולים בקנדה ומעבר לה ויצאו כ[[תקליט]] כפול<ref>[https://www.ebay.com/itm/2-LP-The-Herzog-Toynbee-Debate-CBS-CP-14-Made-in-Israel-NM-/303441188445 2-LP, The Herzog-Toynbee Debate, CBS CP 14, Made in Israel, NM]</ref>. תדפיס של הוויכוח אף יצא לאור במצרים באנגלית כמחזק את העמדה הערבית.