שייח' ג'ראח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: מיותר הפירוט, יש לו מקום בפרק על מבנים בשכונה בהמשך
גם הפירוט הזה מיותר, הערך אינו על קרית הממשלה
שורה 13:
'''שֵׁייח' גָ'רַאח''' (ב[[ערבית]]: '''الشيخ جراح''') היא [[שכונה]] ערבית ב[[מזרח ירושלים]], ממזרח ל[[שדרות בר-לב]], מצפון ל[[המושבה האמריקאית בירושלים|מושבה האמריקאית]], ומדרום-מערב ל[[הר הצופים]] ו[[הגבעה הצרפתית]]. השכונה נקראת על שם [[חוסאם א-דין אל-ג'ראחי|חוסאם א-דין בן שרף א-דין עיסא אל-ג'ראחי]], נסיך מאנשי חצרו של [[צלאח א-דין]] ורופאו האישי, שבנה במקום [[זאווייה]] ונקבר בה לאחר מותו בשנת 1202{{הערה|שם=סגולה|תהילה ביגמן, [https://segulamag.com/articles/muslem-neighborhoods-out-of-jerusalem-walls/ בלי עזרה ממונטיפיורי], אתר [[סגולה (מגזין)|סגולה]]}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_sj.pdf |כותרת=שייח ג'ראח - הערכת מצב |תאריך_וידוא=17 באפריל 2021 |הכותב=יצחק רייטר וליאור להרס |תאריך=2010 |מידע נוסף=באתר [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]]}}.}}. מקור שם השכונה בתוארו של שייח' חוסאם א-דין, ג'ראח (جراح), שמשמעו "[[רופא מנתח]]" בערבית.
 
השכונה נחשבת למבוססת וליוקרתית מבין שכונות [[ירושלים]] הערביות, אך חלקים בה עניים יותר וגרים בהם [[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטיניים]]{{הערה|{{דבר העובדים|יניב שרון ודוד טברסקי|סמלים לאומיים ורגשות דתיים: איך סכסוך נדל"ן יכול להבעיר מדינה שלמה|305322|13 במאי 2021}}}}. שוכנות בה [[קונסוליה|קונסוליות]] ונציגויות של מספר מדינות זרות, ושל ארגונים בינלאומיים כגון ה[[או"ם]]. בשכונה שוכנים גם מספר מסעדות ומלונות.
 
בסמוך לשכונה הוקמה [[קריית הממשלה (מזרח ירושלים)|קריית הממשלה ע"ש מנחם בגין]] ונמצאים בה [[בניין המטה הארצי של משטרת ישראל|המטה הארצי]] של [[משטרת ישראל]] ומשרדיומספר משרדי ממשלה. הכולליםבחלקה אתהדרומי [[משרדשל המשפטים]]השכונה, [[משרד השיכון]],נמצא [[המשרדמערת לביטחוןשמעון פנים]] ו[[משרדהצדיק|קבר המדעשמעון והטכנולוגיההצדיק]].
 
בחלקה הדרומי של השכונה, נמצא [[מערת שמעון הצדיק|קבר שמעון הצדיק]].
 
בשני מקומות בחלקה הדרומי של השכונה, באזור [[מערת שמעון הצדיק|קבר שמעון הצדיק]] נמצאות קרקעות ובתים שלפני [[מלחמת העצמאות]] היו שייכות ל[[הקדש]]ים יהודים, ובחלקן היו שתי שכונות יהודיות. ב[[יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן|תקופת השלטון הירדני]], [[ירדן]] ו[[אונר"א]] הושיבו על אדמות אלה [[פליטים פלסטינים|פליטים]]. אחרי [[מלחמת ששת הימים]] הוחזרה הבעלות על האדמות לבעלים היהודיים אך באזור המשיכו להתגורר תושבים ערבים. החל משנות ה-90 פונו חלק מהתושבים הערבים, בעקבות פסקי דין של בתי משפט בתביעות שהגישו בעלי הקרקע. פינויים אלה, וחשש מפינויים נוספים, עוררו מאבק ומחאות בשכונה שלא פעם הגיעו לעימותים אלימים.