|
דורית הנאצית חובבת הדגדגנים
'''חיבוט הקבר''' הוא [[מיתוס]] ו[[אמונה טפלה]] מן ה[[פולקלור]] ה[[יהדות|יהוד]]י. מעינויי הרשע לאחר מותו, הצפויים לו כגמול על חטאיו.
על פי תיאורים בספרות היהודית מן המאה הראשונה, עומד [[מלאך המוות]] על קבר המת ושואלו מהו שמו, ומכה על [[יד|ידיו]]. הרשעים שוכחים את שמם לאחר מותם. אם לא ידע המת מהו שמו אזי כורת מלאך המוות את אבריו, ואילו מלאכי החבלה שליחיו שבים ומרכיבים את הגוף כדי להכינו לפעם נוספת כזו, ובכך להגדיל את עינוייו.
העולים לקבר המת, כדי ל[[תפילה|התפלל]] לעילוי [[נשמה|נשמתו]], קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או תפילות המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר.
פטורים מעונש חיבוט הקבר הם: גומלי חסדים, אלו שהתפללו מתוך כוונה אמיתית, מכניסי אורחים ואלו שהובאו לקבורה בסמוך לכניסת השבת.
[[category: פולקלור יהודי]]
| 