שואל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מהערך השאלה
העברה של הלכות השאלה בשבת משואל להשאלה, היות והמושג שואל מתייחס למוסג הממוני גרידא.
שורה 16:
 
בנוסף, קיים חילוק הלכתי אחר התלוי בין שני צדדים אלו, לפי כללי [[קם ליה בדרבה מיניה]], האומרים שלא ניתן להטיל על אדם שני חיובים על מעשה אחד. ולכן: אם השואל טבח את הבהמה בשבת, אם נאמר שהחיוב הממוני חל רק בשעת האונס, הוא יהיה פטור מלשלם את ערך החפץ, שהרי באותה שעה בה חל בחיוב המשפטי, חל חיוב נוסף - עונש [[סקילה (הלכה)|סקילה]] על [[חילול שבת]], ויש להעניש אותו רק בעונש הכבד יותר מבין השניים. אך אם החיוב חל כבר בשעת ההשאלה, לא יהיה קיים הפטור של קם ליה בדרבה מיניה במקרה כזה{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|קיב|א}} על פי [[פירוש רש"י על התלמוד|רש"י]].}}.
 
==הלכות שבת==
 
בהלכות שבת{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|שז}}}} מודגש ההבדל בין הלוואה להשאלה. בעוד שאסור ללוות בשבת, כיוון שקיים כלל האומר כי {{ציטוטון|סתם הלוואה שלושים יום}}, וקיים חשש שמא כיוון שההלוואה נעשית למשך זמן ממושך, ואין ברשות המלווה לתבוע אותה בתוך זמן ההשאלה, הוא ירשום על דף את פרטי ההלוואה כדי שלא ישכח. לעומת זאת, השאלה אינה לשלושים יום גם אם נעשית ללא קציבת זמן, ולכן מותר לשאול בשבת חפץ משכן, שכן החשש האמור אינו שייך במקרה כזה. ב[[שולחן ערוך]] מצוין, כי בשפות בהן ההבדל בין הלוואה להשאלה אינו קיים (כמו למשל [[יידיש]]), יש לפרט ולומר שמבקשים את החפץ בהשאלה ולא בהלוואה.
 
==הערות שוליים==