יצחק בן-אהרן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת ציטוט הסיכום מתוך "עוז לתמורה בטרם פורענות", מאמר מכונן בהיסטוריה הפוליטית של תנועת הפועלים בישראל ולכן במפת המפלגות בכלל ואשר השפעתו מעצבת את המפה הפוליטית עד היום. |
הסרת תווים בלתי נראים, אחידות במיקום הערות שוליים, סידור קטגוריות |
||
שורה 46:
בשנים [[1932]]–[[1938]] שימש כמזכיר מועצת פועלי [[תל אביב]]. בין השנים [[1938]]–[[1939]] היה מזכיר [[מפא"י]]. בקיץ [[1935]] שימש חודשים אחדים כשליח ארגון "[[החלוץ]]" ב[[גרמניה הנאצית]], עד למעצרו וגירושו בידי ה[[גסטאפו]].
בשנת [[1940]] [[מתנדבי היישוב|התגייס]] ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] כדי להילחם ב[[נאצים]], עבר קורס קצינים וקיבל דרגת Second lieutenant (סגן-מִשְנֶה). בשנת [[1941]] נפל ב[[שבי]] הגרמנים בסופה של [[מלחמת איטליה–יוון]]. הוחזק יחד עם לוחמים נוספים מ[[ארץ ישראל]] ב[[שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה|שבי הגרמני]] עד לשנת [[1945]]. רוב השבויים הארץ ישראלים הוחזקו ב"סטלג 8B", ב[[למסדורף]] שב[[שלזיה]] (כיום חלק מ[[פולין]]), אך בן-אהרן ושני קצינים יהודים נוספים, סרן נתן גרשוני וסגן שמעון הכהן, הוחזקו בדרום גרמניה במחנה שבויים מיוחד לקצינים
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הצטרף ל[[התנועה לאחדות העבודה|תנועה לאחדות העבודה]]. בשנת [[1946]] היה מראשי [[התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון]], והחל מפברואר [[1948]] היה מראשי [[מפ"ם]] (אשר שנוסדה כאיחוד של התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון עם [[מפלגת פועלים השומר הצעיר]]). עם הפילוג במפ"ם ב-[[1954]] הפך לאחד מראשי מפלגת [[אחדות העבודה - פועלי ציון]]. שימש כמזכיר הכללי של ההסתדרות בשנים [[1969]]–[[1973]]. הוא התעמת תכופות ונמרצות עם [[דוד בן-גוריון]]. כלפי [[יצחק טבנקין]] ו[[ישראל גלילי]], שותפיו לזרם האידאולוגי, היה רך יותר בביקורתו, גם כאשר חלק עליהם בתוקף. לעומת זאת, גילה יחס אוהד כלפי [[חיים ויצמן]] ומורשתו המתונה, וזאת חרף פער אידאולוגי מובהק בין שניהם.
שורה 56:
פרסם ספרים ומאמרים רבים, בהם: "בפתח תמורה", "בעין הסערה", "שלטון משחית – סוף הדרך", "מעל הדוכן".
מאמרו הידוע ביותר הוא "עוז לתמורה בטרם פורענות" אותו פרסם במקביל בעיתוני מפלגות הפועלים, "[[למרחב]]", "[[על המשמר]]" ו"[[דבר (עיתון)|דבר]]" מיום [[11 בינואר]] [[1963]], ובו קרא לאיחוד תנועות הפועלים, אחרת תתפרק [[תנועת הפועלים]] לגורמים ותיעלם מן המפה הפוליטית.
בסיכום הניתוח המפורט והארוך, מסכם בן-אהרון ומסביר: "לא יכון כוח מדיני פועלי, בעל כושר-ביצוע בממדי התקופה שאנו חיים בה, ללא ארגון כולל בעל משמעת-פעילה של כל החטיבות הרעיוניות והחברתיות בתנועת הפועלים. לא יקוים לאורך-ימים שלטון פועלי יציב במדינה - ומבחינה זו כל שלטון שהוא - על בסיס של בחירות יחסיות, אלא אם הכוחות הרעיוניים יתארגנו במסגרת מדינית כוללת, שתשא באחריות על החברה והמדינה ... ומעל לכל אין מפלגות הפועלים בישראל רק מחולקות בדעות - הן גם מאוחדות באחדות הגורל ובאחריות על עתידו של העם. ואין אף לאחת ממפלגותינו סיכוי כלשהו - ובודאי לא למפלגות-המיעוט החלוציות - לעשיית המלאכה לבד!"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.labor.org.il/history/23819-courage-for-change-before-calamity.html|הכותב=יצחק בן-אהרון|כותרת=גרסת טקסט מלאה למאמר שפורסם ב11.1.1963|אתר=הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה}}</ref>.
שורה 66:
ב[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות לכנסת השבע עשרה]] הוצב במקום ה-120 הסמלי ברשימת [[העבודה-מימד]].
בן-אהרן זכור בקביעותיו הנחרצות, ובייחוד בחוסר ההערכה שהביע בגלוי לתוצאות [[סקר בחירות|המדגם הטלוויזיוני]] שחזה את [[המהפך]] בבחירות [[1977]]: {{ציטוטון|עם כל הכבוד שאנו מייחסים להכרעתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה.}} (הנוסח המיוחס לו, ככל הנראה בטעות, הוא: "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם")
בשנת [[2004]], קיבל תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]
ב-[[19 במאי]] [[2006]] הלך בן-אהרן לעולמו ב[[קיבוץ]] [[גבעת חיים (מאוחד)]]. על-פי צוואתו, [[תרומת גופה למדע|גופתו נתרמה למדע]], וב-[[24 ביולי]] [[2008]] הובאה לקבורה.
שורה 80:
* '''אגרות לבני''' / י' בן אהרון, הקבוץ המאוחד, תש"ו – קובץ מכתבים מהשבי.
* '''כוחנו העצמאי יסוד למדיניות החוץ''', אחדות העבודה-פועלי ציון - המרכז, [תש"י לערך].
* '''די שטרייט פראבלעמען אין דער ציוניסטישער באוועגונג''' / מפלגת הפועלים המאוחדת, י. בן אהרן, [[יעקב חזן|י. חזן]] ו.[צ"ל וי],
* '''בפתח תמורה''', תרבות וחינוך, 1968 – מאמרים.
* '''מועידה למעשים''', [תל אביב]: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הוועד הפועל, תש"ל-1970.
שורה 86:
* '''כלכלה של עם לוהט''' / מאת יצחק בן אהרן, [תל אביב]: הלשכה להתקשרות - הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, תשל"ב.
* '''במאבק על התמורה''' / יצחק בן אהרן, עם עובד תרבות וחינוך, תשל"ב-1972.
* הייתכן דו-קיום בין קפיטאליזם לסוציאליזם בישראל: דברי הפתיחה בדיון שהיה בחוג הרעיוני המרכזי של ההסתדרות.
* '''הישג שהוא אתגר''': יעדים למדיניות ההסתדרות,
* '''פועלי ישראל ראויים למאבק לשרות ולנאמנות''' / יצחק בן אהרון, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י הוועד הפועל, 1973.
* '''קומת הדעת נחותה מקומת בניינינו''' / יצחק בן אהרן, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הוועד הפועל - מחלקת הארגון - היחידה לשכונות ולפעולה קהילתית - המרכז לתרבות ולחנוך - מח’ ההסברה - המחלקה להשכלה גבוהה (סדרת 'לפעיל'; מס. 11), [תשל"ג].
* '''הגמוניה ערכית כורח לעוצמת ההסתדרות''',
* '''בעין הסערה''': פרקים במאבקי דורי, הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.
* '''חיים ארלוזורוב: האיש ודרכו''' (50 שנה למותו) / מאת יצחק בן-אהרון [ואחרים], המרכז לתרבות ולחינוך - המחלקה להסברה בכתב (סדרת 'עיונים'; 1983), תשמ"ג-1983.
* '''שלטון משחית – סוף הדרך: דברים בשנות ה-80''' / יצחק בן-אהרן; ערך והוסיף אחרית דבר: [[נסים קלדרון]], הקיבוץ המאוחד, 1988.
* '''דפים מן הלוח – 1906–1993''' / יצחק בן-אהרון,
* '''מעל הדוכן: עשרים וארבע שנות שליחות בכנסת ישראל''' / יצחק בן-אהרן; בעריכת [[צביקה דרור]],
* '''גשרים נטויים: מכתבים 1927–1997''' / יצחק בן אהרן, הקיבוץ המאוחד, 1997.
שורה 101:
* ''Achdut havodah Poale Zion, United Labor Zionist party'' / Y. Ben-Aharon, Charles B. Sherman, New York: Central Committee Achdut havodah - Poale Zion (United Labor Zionist Party), [1947].
* ''Listen, gentile! the story of a life'' / by Y.Ben Aharon, London: Staples Press, 1947.
* ''Coraje para transformar'' / por Itzjak Ben-Aharon, [Tel Aviv]: Histadrout-Confederación eneral de los Trabajadores en Israel,
* ''Le courage de changer'' / (édité par Elena Tamar Smolarz),
* ''The courage to change'', Jerusalem: Jerusalem Academic Press, [1973].
</div>
שורה 121:
* {{ynet|[[אטילה שומפלבי]]|יצחק בן אהרון, מאבות העבודה, הלך לעולמו|3252701|19 במאי 2006}}
* {{ynet|אטילה שומפלבי ורוני סופר|"ישראל איבדה את אחד מענקיה"|3252712|19 במאי 2006}}
*
*
* [http://www.scoop.co.il/article.html?id=19497 "פה נטמן מהפכן"]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} – על קבורתו של בן-אהרן (כולל סרטון)
* {{סרטונים}} [[חיים שכאלה]] עם יצחק בן אהרן | [[חלק א]] | [https://youtu.be/sb_DvFzpQD4 חלק ב] | [[הערוץ הראשון]], 1993
שורה 163:
[[קטגוריה:חברי הכנסת השמינית]]
[[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה]]
[[קטגוריה:אנשי השנה של העולם הזה]]
[[קטגוריה:ישראלים שתרמו את גופתם למדע]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בקיבוצים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1906]]▼
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2006]]▼
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל ה-10]]
[[קטגוריה:ערכים בהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:שרי ממשלות ישראל זוכי פרס ישראל]]
▲[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1906]]
▲[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2006]]
| |||