בית ג'מאל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מאד-מאוד (דרך WP:JWB) |
הרחבה, עריכה, עדכון, עיצוב, קישורים פנימיים, הוספת מקור |
||
שורה 4:
[[קובץ:Bet Gemal St.Stefan Church.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית סטפנוס הקדוש]]
[[קובץ:Baitgamel6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסיפס מהמאה החמישית בקיר החיצוני של כנסיית סטפנוס הקדוש]]
'''בית גִ'מָאל''' (ב[[ערבית]]:
המנזר נמצא על [[גבעה]] בגובה 370 מטר מעל [[פני הים]] ובמרחק של 35 [[קילומטר]] מזרחית לקו החוף.
==מידע כללי==
פירוש השם בערבית הוא "בית היופי" והוא מיוחס ל[[נוף]] היפה הנשקף מהמקום. לפי המסורת ה[[נוצרי|נוצרית]]
במבנה הכניסה למנזר הנשים בית לחם, נמכרים מוצרי המנזר (כלי קרמיקה,שמן זית, זיתים כבושים, דבש, נרות ועוד) בשתי חנויות קטנות. המנזר מוכר גם יינות של יקב כרמיזן. במנזר נערכים [[קונצרט|קונצרטים]] של [[מוזיקה קלאסית]] בשבתות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tour-yehuda.org.il/business/799/|כותרת=קונצרטים וביקורים במנזר בית ג\'מאל|אתר=tour-yehuda.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-17}}</ref>. המקום משמש אתר [[תיירות]] ומשיכה למטיילים ישראלים רבים.
בחצר המנזר פועלת תחנה [[מטאורולוגיה|מטאורולוגית]] קטנה שהוקמה ב-[[1919]] ונחשבת לתחנה הוותיקה בארץ ישראל אשר פועלת ברצף עד היום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ims.gov.il/he/node/79|הכותב=ד"ר נועם חלפון|כותרת=100 שנות מדידה אקלימית במנזר בית ג'מאל|אתר=השירות המטאורולוגי הישראלי|תאריך=24/08/2020}}</ref>.
מול הכניסה למנזר במרחק של כ400 מטרים, על "תל גמליאל", ניצב מבנה המשמש כמנזר לגברים השייכים למסדר בית לחם. במבנה זה גרים 6 נזירים (נכון ל-2021), העוסקים בחקלאות, בגידול גפנים (בעיקר [[קברנה סוביניון]], [[שרדונה]] ו[[ריזלינג]]), ב[[מסיק זיתים]], ובכבישת [[שמן זית]] וזיתים. חלק מעצי הזית השייכים למנזר הם בני מאות שנים. הגפנים משמשים לייצור [[יין]] ביקב [[מנזר כרמיזן|כרמיזן]], שגם הוא שייך למסדר הסלזיאני. חלק מאדמות המנזר הוחכרו לקיבוץ [[צרעה (קיבוץ)|צרעה]] הסמוך.
== היסטוריה ==
=== התקופה העות'מאנית ===
בית ג'ימאל, כמו שאר ארץ ישראל, נכבש על ידי [[האימפריה העות'מאנית]] בשנת 1517. במרשמי המסים משנת 1596 היה זה כפר ב[[סנג'ק (חבל ארץ)|סנג'אק]] (מחוז) של עזה עם אוכלוסייה של 37 משקי בית, כולם [[מוסלמים]]. הם שילמו מס קבוע לשלטון העות'מאני של 33.3% על מוצרים חקלאיים, שכללו: חיטה, שעורה, עצי זית, עזים וכוורות דבורים, ובנוסף להכנסות מזדמנות שילמו בסה"כ 3,500 [[אקצ'ה (מטבע)|אקצ'ה]].
[[ויקטור גרן|ויקטור גרין]] ביקר במקום בשנת 1863, ודיווח כי התושבים סובלים מחום כבד , התובים מתגוררים בבתים רעועים וישנה מגפה שמתפשטת בבית ג'ימאל<ref>PAR M. V. GUÉRIN, '''DE LA PALESTINE''', PARIS: A L'IMPRIMERIE IMPÉRIALE., 1869, עמ' [https://archive.org/details/descriptiongog02gu/page/25/mode/1up?view=theater 24-25]</ref>. רשימת כפרים עות'מאנית, בשנת 1870 לערך, הראתה כי בבית ג'מאל האוכלוסייה מנתה 21 אנשים, עם בסך הכל 8 בתים, אם כי מפקד האוכלוסין כלל גברים בלבד.
אדמות בית ג'מאל נרכשו בשנת 1869 על ידי אנטוניו בלוני, כומר איטלקי בפטריארכיה הלטינית שבירושלים ופרופסור לתיאולוגיה בסמינר הלטיני שבבית ג'אלה שליד בית לחם, במימון ובסיוע של המרקיז הסקוטי לורד דה בוטה<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=אנטוניו סקודו|שם=בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית|שנת הוצאה=2020|עמ=26-29}}</ref>. בשנת [[1878]] יסד אנטוניו בלוני בית ספר חקלאי [[פנימייה|ופנימייה]] לבנים עניים ויתומים מהכפרים שבסביבה מתוך כוונה להקדיש את חייו וכוחו לטיפול ביתומים, תושבי המקום אף קראו לו "אבו אל-יתמה" (אבי היתומים)<ref name=":1" />. בשנת [[1891]] התמזגה הקהילה הקטנה של האב אנטוניו בלוני עם המסדר הסלזיאני אשר נוסד על ידי [[ג'ובני בוסקו|דון בוסקו]] הקדוש במאה ה-19, דון בוסקו הקדיש את חייו לחינוך ילדים ונערים ואף פיתח שיטת חינוך משלו אשר נקראת "השיטה המונעת" המבוססת על חכמה, אהבה ודת<ref>{{צ-ספר|מחבר=אנדריי סטרוס|שם=בית ג'ימאל, נתיב למסורת הקדושים, סטפן וגמליאל|מקום הוצאה=רומא|מו"ל=האוניברסיטה הסליזיאנית פונטיפיקה|שנת הוצאה=2000|עמ=5-9}}</ref>.
בשנת 1899 היו בבית היתומים בבית ג'מאל כ- 30 יתומים, יחד עם נזירות ואחיות מהמסדר הסליזיאני של דון בוסקו הקדוש.
=== תקופת המנדט הבריטי ===
בשנת [[1922]] העניק [[חבר הלאומים]] לבריטניה מנדט על ארץ ישראל ובתוכה בית ג'מאל. במפקד שנערך בשנת 1922 על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בית ג'מאל מנתה 59 אנשים, מתוכם היו: 56 נוצרים, ושלושה [[מוסלמים]], כאשר מתוך הנוצרים היו 29 קתולים רומאיים, 24 [[מלכיתים]] ו-2 [[מארונים|מרונים]].
עד [[מפקד האוכלוסין המנדטורי של 1931|מפקד האוכלוסין של 1931]] האוכלוסייה עלתה ל 168; 78 נוצרים ו -90 מוסלמים, ובסך הכל 22 בתים.
בשנת 1932 נבנתה כנסיית סטפנוס על שרידי הכנסייה הביזנטית במקום.
בשנת 1945 האוכלוסייה של בית ג'מאל כללה בסה"כ כ-240; 120 מוסלמים ו -120 נוצרים. שטח האדמה היה 4,878 דונם, מתוכם 715 דונם יועדו למטעים וקרקע להשקיה, 2,899 לדגנים, ואילו 1,264 דונם סווגו כקרקע שאינה מעובדת<ref name=":0">ממשלת פלסטין, המחלקה לסטטיסטיקה. ''סטטיסטיקה של הכפר, אפריל, 1945.'' צוטט בהדאווי, 1970, עמ': [http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p24.jpg 24], [https://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Jerusalem/Page-056.jpg 56], [https://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20II/Jerusalem/Page-101.jpg 101], [https://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20III/Jerusalem/Page-152.jpg 152].</ref>.
=== לאחר 1948 ===
באוקטובר 1948 במהלך [[מבצע ההר]] ש[[מלחמת העצמאות|במלחמת העצמאות]], נכבש בית ג'ימאל והכפרים שסביבו על ידי הגדוד החמישי בפיקודו של [[משה בן דרור]] (מוריס) כחלק מכיבוש נרחב של האזורים השולטים על הדרך לירושלים. בית גי'מאל היה המקום שבו שכנה מפקדת כוחות [[מצרים|המצריים]] באזור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.palmach.org.il/history/database/?itemId=5894|כותרת=מושגים|אתר=www.palmach.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-17}}</ref>.
בעקבות מלחמת העצמאות, המצב הדמוגרפי באזור בית ג'ימאל השתנה, והיתומים והעניים שנהגו לפקוד את בית הספר החקלאי שבאזור חדלו מלהגיע. בעקבות כך בשנת 1957 פסק בית הספר החקלאי מלפעול ובמקומו הוקמה במקום ב1958 פנימייה לילדים ממשפחות מעורבות ליהודים ונוצרים שהחזיק עד 1963. בשנת 1969 היה בית ג'ימאל בית ספר יסודי ופנימייה עם חטיבת ביניים לילדים מרקע סוציו אקונומי קשה, מהגליל, מרמלה ומירושלים, פנימייה זו החזיקה מעמד עד 1981 משום שבשנה זו כבר היה לרוב הכפרים והערים סביב בית ספר מקומי מסודר. בנוסף, היה מחסור בכוח אדם בקרב האחים הסליזיאניים<ref>{{צ-ספר|מחבר=אנטוניו סקודו|שם=בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית|שנת הוצאה=2020|עמ=51}}</ref>.
בשנת 1985 הגיעו [[נזירות בית לחם של עליית הבתולה השמיימה והקדוש ברונו|נזירות בית לחם]] של סן ברונו הקדוש מצרפת ומבלגיה להשתקע בבית ג'מאל<ref>{{צ-ספר|מחבר=אנטוניו סקודו|שם=בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית|שנת הוצאה=2020|עמ=76-77}}</ref>, הגעתם נתמכה בידי האבות הסליזיאניים במקום ובסיוע של סגן ראש עיריית ירושלים, הפרופסור [[נתן אנדרה שוראקי]], סופר ידוע שאף תרגם את ה[[תנ"ך]], [[הברית החדשה]] ו[[הקוראן]] ל[[צרפתית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bethleem.org/monasteres/bet_gemal.php|הכותב=אתר הרישמי של נזירות בית לחם|כותרת=}}</ref>.
בשנת 1991, בעקבות [[מלחמת המפרץ]], הועתק משכנה של שגרירות [[איטליה]] בישראל למשך כחודשיים לבית ג'מאל, בתום המלחמה ב28 בפברואר חזרה שגרירות איטליה לתל אביב.
בשנת 2000 על הגבעה הגבוהה ביותר בבית ג'מאל הצטרפו כ8 נזירים מאותו מסדר של הנזירות הקרטוזיאניות של סן ברונו הקדוש אשר נמצאים במבנה סגור ללא כניסת מבקרים. הנזירים מתפרנסים מייצור סוגי קטורת שונים ונרות לכנסיות. נכון לשנת 2021 יש במנזר זה 6 נזירים בלבד.
==== סכסוך נדל"ני ====
הקרקע הסובבת את בית ג'מאל היא בבעלות המסדר הסליזיאני של דון בוסקו ובבעלות הכנסייה הקתולית. בשנת 2004 חברת "קדמת עדן" חתמה הסכם פיתוח עם המסדר על כ1000 דונם המיועדים לבניית 4,300 יחידות דיור למגזר החרדי בבית שמש. חברת הפיתוח קדמת עדן לא קידמה את ההסכם ועל כן בשנת 2015 נחתם הסכם חכירה בין המסדר ובין חברת "אקה פיתוח ובנייה". העניין הובא לדיון בפני בית המשפט העליון. ובשנת 2018 קבע בית המשפט כי חברת קדמת עדן תזכה לפתח קרקע באזור בית שמש תמורת מאות מיליוני שקלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001283003|הכותב=שלומית צור|כותרת=משחקי הכס הקדוש: כך נתקעו 4,300 דירות לחרדים על קרקע של הכנסייה הקתולית|אתר=גלובס|תאריך=23.04.2019}}</ref>. לאחר פסק הדין, הגישה אקה ערעור אך בסופו של דבר ביוני 2021 משכה אותו בהמלצת השופטים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001374116|הכותב=ניצן שפיר|כותרת=מפלה לאקה נדל"ן בבית המשפט העליון: קדמת עדן תפתח את הקרקע שבמחלוקת|אתר=גלובס|תאריך=10.06.2021}}</ref> את המסדר ייצג בבית המשפט עו"ד [[דוד שמרון]], ובמהלך המשפט הוגשו נגדו תלונות למשטרה ולבית המשפט על ידי חברת אקה בטענה כי הוא פועל לטובתה של חברת קדמת עדן בנוסף לעבודתו מול המסדר. שמרון הכחיש את הטענות נגדו ואמר כי זהו ניסיון להפעלת לחץ על בית המשפט<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001373967|הכותב=ניצן שפיר|כותרת=האם תלונה שהוגשה נגד עו"ד דוד שמרון היא תלונת סרק להפעלת לחץ או חשד אמיתי?|אתר=גלובס|תאריך=09.06.2021}}</ref>.
== כנסיית סטפנוס הקדוש ==
סטפנוס נחשב בדיעבד ל[[מרטיר]] הנוצרי הראשון משום שהוא היה הנוצרי הראשון ש[[סקילה (עונש מוות)|נסקל]] למוות על חומות [[ירושלים]] בגלל אמונתו<ref>מעשי השליחים ז', 59.</ref>. חשוב לציין כי סטפנוס היה יהודי מוחלט ותלמידו של רבן גמליאל הזקן. הנוצרים מאמינים שרבן גמליאל הזקן תמך בסטפנוס במהלך המשפט שנערך לו כי האמין בדרכו ולכן איפשר את קבורת סטפנוס בנחלתו זו.
עם [[כיבוש ירושלים בידי הפרסים]] ב-[[614]] נהרסה הכנסייה ביחד עם כנסיות נוספות בארץ ישראל וביניהן כנסיית הקבר וכנסיית הר הזיתים על ידי [[ח'וסרו השני|חוסרו השני מלך פרס]].
על שמו של סטפנוס הוקמה בחצר המנזר, על השרידים הביזנטיים, כנסייה חדשה בשנת [[1932]]. שרידי הפסיפס שנמצאו באתר הכנסייה הועברו לקיר מחוץ לכנסיית סטפנוס ושרידי הכתובת ביוונית הושארו במקומם על רצפת הכנסייה.
בשנת 2000 נתרם על ידי האמן [[יגאל תומרקין]] פסל צלב ממתכת עם ראש מכופף לציון מותו של סטפנוס הקדוש<ref>[[c:File:Beit_Jimal_1.JPG|תמונה של הפסל של יגאל תומרקין]]</ref>.
בשנת 2006 פרסם הכומר אמיל פוש מבית הספר הצרפתי לארכיאולוגיה ומקרא בירושלים את ממצאיו מהחפירה הארכאולוגית במקום, וחשף כי על [[טבלת אזניים|טבלת אזנים]] שנתגלתה במקום נכתב ביוונית עתיקה "ΔΙΑΚΟΝΙΚΩΝ ΣΤΕΦΑΝΟΥ ΠΡΩΤΟΜΑΡΤΥΡΟΣ" ובעברית "דיאקוניקון סטפאנוס פרוטומרטירוס" ופירושו "משכן שרידיו של סטפנוס המרטיר הראשון". גילוי זה מוכיח לטענת הנזירים במקום כי בית ג'מאל הוא אכן כפר גמלא מאיגרת לוקיאנוס ומקום קבורתו של סטפנוס הקדוש<ref>Emile Puech, "Un mausolée de saint Etienne à Khirbet Jiljil - Beit Gimal (Pl. I)", Revue Biblique 113/1 (January 2006) 100-126.</ref>.
את תפעול ותפעול הכנסייה מבצעים 7 נזירים סליזיאנים שחיים במבנה המרכזי שמדרום לכנסייה ובניהולו של אב המנזר אנטוניו סקודו.
==== מקווה ====
בתוך כנסיית סטפנוס, ישנם מדרגות היורדות מתחת לאדמה אל [[מקווה]] יהודי הלכתי, המתוארך למאה הראשונה לספירה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מישל פיצ’ירילו, ואנדרי סטרוס.|שם=ח’ פטיר – 1997|כתב עת=חדשות ארכיאולוגיות}}</ref>.
== מנזר הנשים ==
במבנה הדרומי בבית ג'מאל נמצאות כיום נזירות של מסדר בית לחם, למסדר זה ישנם שלושה שמות: מסדר בית לחם; לזכרו של הולדת ישו בבית לחם. מסדר עליית מרים הקדושה; בהשפעתו של האפיפיור פיוס השנים עשר, שהודיע ב1 בנובמבר בשנת 1950 על עיקרון אמוני נוצרי [[מרים, אם ישו|שמרים אם ישו]], עלתה לשמים עם גופה, באמונה הנוצרית, באמירה זו השווה האפיפיור את עוצמתה של מרים אם ישו לאלוהותו ולעוצמתו של ישו, משום שהוא היחיד שעלה בגופו לשמים ולא מת בארץ. בהשפעת אמונה זו יוסד מסדר זה<ref name=":02">ממשלת פלסטין, המחלקה לסטטיסטיקה. ''סטטיסטיקה של הכפר, אפריל, 1945.'' צוטט בהדאווי, 1970, עמ': [http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p24.jpg 24], [https://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Jerusalem/Page-056.jpg 56], [https://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20II/Jerusalem/Page-101.jpg 101], [https://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20III/Jerusalem/Page-152.jpg 152].</ref>. השם השלישי הוא מסדר על שם סן ברונו הקדוש שייסד את המסדר [[קרטוזיאנים|הקרטוזיאני]] במאה האחת עשרה, כאשר הוקם המסדר, ביקשו הנזירות להשתייך גם למסדר סן ברונו הקדוש אשר משפיע מאוד על אורחות חיי הנזירות במנזר ומכאן השם הנוסף. (בצרפתית: Famille monastique de Bethléem, de l'Assomption de la Vierge et de saint Bruno).
מסדר האחיות בית לחם נוסד בשנת 1950 בצרפת, ושייך לזרם הקתוזיאני של סן ברונו הקדוש. הנזירות במקום מגיעות בעיקר מצרפת ומבלגיה, והשפה המשותפת ביניהן היא צרפתית. הנזירות עוסקות במשך היום בתפילה בהגות ובהתבוננות וממעטות בדיבור. במנזר נמצאות 25 נזירות, אשר חלקן נמצאות מרגע הקמת המנזר עבורן בשנת 1985 וחלקן הגיעו מאוחר יותר. לכל אחת מהנזירות יש תפקיד משלה לקיום ולתפעול אורח החיים במנזר. לפרנסתן יוצרות הנזירות כלי קרמיקה מעוצבים, ריבות ומיצים שונים הנמכרים לתיירים ומבקרים בחנות קטנה במנזר<ref>[https://english.bethleem.org/monasteres/deirrafat.php אתר מסדר בית לחם של המסדר הקטוזיאני]</ref>.
הנזירות אינן עוזבות את המנזר ללא סיבה הכרחית כמו סידורי ביטוח או ללכת לרופא. על מנת לחיות חיים מלאים כנזירה, הנזירות מתנתקות מאמצעי תקשורת כ[[טלוויזיה]] או [[טלפון]].
הנזירות לובשות כמה סוגי בגדים ומתוכם שני סוגים מרכזיים, [[לבן]]; לתפילה, לשירה ולשהות היומיומית במנזר. [[כחול]]; לעבודה מלכלכת וליציאה לעיר, על מנת לא למשוך תשומת לב מיותרת. מתוך מסורת עתיקת שנים ומתוך הסמליות של הנישואין עם האל הנזירות עוטות על ראשן [[כיסוי ראש]] וחלקן אף עונדות [[טבעת נישואין|טבעת]] מבחירה כסמליות לנישואיהן עם האל.
==== קפלה יהודית במנזר ====
בתוך מנזר הנשים ישנו חדר שהוא מעין קפלה או בית כנסת יהודי קטן, עם עמוד תפילה, מנורת ששה קנים וספר תנ"ך פתוח. החדר ללא סממנים נוצרים על מנת לאפשר תפילה ליהודים והוא נועד לקירוב לבבות בין נוצרים ליהודים.
.
==הבאר הטורקית==
באר בעומק 6 מטרים אשר נמצאת מתחת למנזר, במורדות הגבעה על נחל [[תל ירמות|ירמות]]. הייתה מיועדת לתת מים בתקופה הטורקית,
== עץ זית עתיק ==
על הגבעה בבית ג'מאל כ-600 מטרים מצפון למנזר, נמצא עץ זית שעל פי הנזירים במקום גילו כבן 2000 שנה, והוא נחשב לאחד מעצי הזית העתיקים בישראל. על פי משרד החקלאות גילו מוערך בכ-400 שנים<ref>[https://www.gov.il/he/Departments/General/zayit_beit_jamal מידע על עץ הזית], אתר [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר]]</ref>.
== ונדליזם בבית ג'מאל ==
'''תג מחיר:''' ב20 לאוגוסט 2013 כחלק מאירוע "תג מחיר" הושלכו על ידי אלמונים בקבוקי תבערה ורוססו כתובות נאצה בסמוך למנזר הנשים בבית ג'מאל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4420481,00.html|כותרת=חשד לתג מחיר: בקבוק תבערה ליד המנזר|אתר=ynet|תאריך=2013-08-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-17}}</ref>.
'''השחתת הכנסייה:''' ב20 לספטמבר 2017, הושחתה כנסיית סטפנוס הקדוש שבמקום ובין היתר נופצו חלונות הויטראז' של הכנסיית, פסלה של מריה הקדושה נשבר והושחת ריהוט וחלקים נוספים בכנסייה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/local/1.4458992|כותרת=כנסייה סמוך לבית שמש הושחתה; המשטרה פתחה בחקירה|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-17}}</ref>.
'''השחתת קברים:''' ב10 באוטובר 2018 נגלה לעיני אנשי המנזר כי הושחתו עשרות קברים צלבי בטון בבית העלמין המקומי אשר מרוחק כחצי קילומטר מהמקום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6570593|כותרת=עשרות קברים הושחתו במנזר בית ג'מאל באזור בית שמש|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-17}}</ref>.
== ראו גם ==
* [[קרטוזיאנים]]
* [[מנזר]]
* [[סטפנוס הקדוש]]
* [[נזירות בית לחם של עליית הבתולה השמיימה והקדוש ברונו]]
== לקריאה נוספת ==
* [[כל מקום ואתר]], [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]], תשל"ח.
* ד"ר [[זאב וילנאי]], אנציקלופדיה אריאל. הוצאת [[עם עובד]], 1986.
* אנדרי סטרוס. בית ג'ימאל - נתיב למסורת הקדושים סטפן וגמליאל. רומא, האוניברסיטה הסלזיאנית פונטיפיקה, 2000.
* משה מעוז, רב הנסתר על הגלוי : הנזירות הקתולית הלטינית בארץ-ישראל בעת החדשה (1799 – 1914), הוצאת גמא, 2018 עמ' 318-337.
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.palmach.org.il/history/database/?itemId=5894 אתר הפלמ"ח - פלוגות המחץ של ההגנה | מושגים]
* [https://www.gov.il/he/Departments/General/zayit_beit_jamal הזית מאחורי המנזר | משרד החקלאות ופיתוח הכפר]
* [https://www.nli.org.il/he/newspapers/zmanim/1953/11/13/01/article/73/?srpos=1&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%91%d7%99%d7%aa+%d7%92%27%d7%9e%d7%90%d7%9c-------------1 כתבה על בית ג'מאל עיתון זמנים, 13 נובמבר 1953]
* [https://web.archive.org/web/20110711081833/http://www.gemsinisrael.com/e_article000006238.htm מידע על בית ג'מאל באנגלית]
* [https://anattour.co.il/%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%98%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%95/ מנזר בית ג'ימאל, כנסיית סטפאנוס הקדוש ומנזר אחיות בית לחם - מטיילים עם ענת]
* [https://www.haaretz.co.il/travel/travel-in-israel/1.1174640 המנזרים הסמויים מהעין בין לוד לבית שמש - טיולים בישראל]
* מידע מפורט אודות בית ג'מאל מאת אביבה ומשה ברעם: [https://www.timesofisrael.com/find-a-spiritual-oasis-with-the-monks-of-beit-jamal-2/ Find a spiritual oasis with the monks of Beit Jamal].
* [https://www.eyarok.org.il/article.aspx?id=2406 סיפורו של עץ: עץ הזית בבית ג'מאל - קק"ל אי ירוק]
== גלריית תמונות ==
שורה 50 ⟵ 141:
</gallery>
</div>
* [https://web.archive.org/web/20110711081833/http://www.gemsinisrael.com/e_article000006238.htm מידע על בית ג'מאל] {{אנגלית}}
* [http://www.photographersdirect.com/buyers/search.asp?search=Beit%20jamal תמונות מבית ג'מאל] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160303174728/http://www.photographersdirect.com/buyers/search.asp?search=Beit%20jamal |date=2016-03-03 }}
| |||