|
|
|
השוכר הוא אחד מארבעה שומרים, והוא מוזכר בתורה במספר מילים בודדות {{הערה|{{תנ"ך|שמות|כב|יד}}.}} וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ. כשהמילים היחידות שמתייחסים למושג שוכר הם המילים האחרונות. שמשמעותם, ששוכר קל יותר משואל היות והואובשונה מקבלמשואל הוא משלם שכר על השימוש שלו בחפץ. אך אין יחס בתורה מהםמהו דינידין שוכרהשוכר. ולכן נחלקו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] מה דיני השוכר, האם דינו כ[[שומר חינם]] או כ[[שומר שכר]] רבי מאיר אומר ששוכר דינו כשומר חנם שמאחר ומשלם על השימוש הלוא המרוויח מההשכרה הוא המשכיר, בדומה לשומר חינם שהמרוויח מההפקדה הוא המפקיד, ורבי יהודה אומר כשומר שכר, היות ויש לו ריווח מההפקדה אינו כשומר חינם ששומר חינם אין לו ריווח כלל. משא"כלעומת זאת, שוכר יש לו ריווח גם אם מישני, בגמרא מופיעה גירסת רבה בר אבוה שיש לגרוס הפוך, רבי מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם,{{הערה|{{תלמוד בבלי|בבא מציעא|פ|ב}}.}} במחלוקת גירסאות זו יש נפקא מינה הלכתית לאור הכלל שבכל מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה. להלכה פסק השולחן ערוך {{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|שז|א}}}} שדינו כשומר שכר, אלא שבשונה משומר שכר, לשוכר מותר השימוש בחפץ.
== מתי חל השמירה ==
|
