הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת כי תצא"

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 חודשים
ההפטרה הבבלית המקורית של פרשת כי תצא, הקשורה לפרשת השבוע, היא ב{{תנ"ך|שמואל א|יז|א}} ("ויאספו פלשתים") עד {{תנ"ך|שמואל א|יז|לז|ללא=פרק}}. הפטרה זו מתועדת ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]],{{הערה|[[משנה תורה לרמב"ם]], ספר אהבה, {{ויקיטקסט|רמב"ם סדר התפילה (ה)|סדר התפילה}}, סדר ההפטרות, אלא שממשיכים עד {{תנ"ך|שמואל א|יח|יד|ללא=ספר}}. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.}} וכך נוהגים ב[[נוסח איטליה|מנהג איטליה]] שנוהגים רק שלש הפטרות דנחמה.
 
אולם, בשאר הקהילות (חוץ מקהילות איטליה) החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה הרביעיתהחמישית משבע דנחמתא. מפטירים [[ספר ישעיהו]], מ{{תנ"ך|ישעיהו|נד|א|י}} ("רני עקרה").
 
בשנים מסוג [[שנת בשז|בשז]], [[שנת גכז|גכז]] ו[[שנת הכז|הכז]], בהן פרשת ראה נקראת ב[[ראש חודש]] [[אלול]]{{הערה|כ-28% מכלל השנים.}}, יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא את הפטרת פרשת ראה יחד עם הפטרת כי תצא כדי להשלים את ההפטרה של [[שבע דנחמתא]] שלא נקראה בגלל ראש חודש.{{הערה|{{HebrewBooks|אפרים זלמן מרגליות|מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעי' ה'|38909|ווארשא, תרס"ו|עמוד=6}}. במנהג פפד"מ נוהגים כן גם בהפטרת [[מחר חודש]], ראו בערך [[פרשת_ראה#הפטרה|פרשת ראה]].}}