רוצח בשגגה – הבדלי גרסאות

דיני רוצח בשגגה מובאים ב[[פרשת מסעי]]{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר פרק ל"ה, פס' י"א - ל"ד|לה|יא|לד}}}} וב[[פרשת שופטים]]{{הערה|1={{תנ"ך|דברים פרק י"ט, פס' |יט|א' - |י'}}}}. במקרא נקבע כי רוצח בשגגה, כמו כל רוצח, ינוס אל אחת מ[[עיר מקלט|ערי המקלט]] ושם ידונו את מקרה הרצח בגינו נמלט. אם אכן מדובר ברצח בשגגה, לא ייענש הרוצח במיתה כעונש רוצח בזדון, ויישאר בגלות בעיר המקלט עד למות [[הכוהן הגדול]]{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|לה|כה}}}}.

הגלות לעיר המקלט מהווה עונש לרוצח בשוגג על שקיצר ימיו של אדם, ומגנה עליו מפני [[נקמת דם]]. יחד עם זאת, אם הנוקם פגש ברוצח השוגג טרם הגעתו אל עיר המקלט והרגו, לא ידונו אותו למיתה{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|יט|ו}}}}.

'''שוגג קרוב לאונס''': נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|1={{רמב"ם|נזקים|רוצח ושמירת נפש|ו}}}} כי מי שמוגדר כשוגג קרוב ל[[אונס (הלכה)|אונס]] – כלומר: שהמקרה כמעט ולא היה נתון לשליטתו - לא יגלה לעיר מקלט, וכמובן שאיןואין גואל הדם יכול להורגו.

'''שוגג קרוב למזיד''': מי שהיה שוגג קרוב ל[[מזיד]] כלומר שהיה יכול למנוע את מקרה הרצח (גרימת מוות ברשלנות) -– חטאו חמור מכדי לכפר עליו באמצעות גלות. לכן, הוא איננו גולה, אך גם אינו נהרג בבית דין מפני שלא רצח במזיד. דינו נשאר בידי שמים, אך גואל הדם יכול להורגו.

'''דרך עליה''': כאשר פעולת הרצח הייתה פעולת עלייה אף שההריגה הייתה במצב של ירידה פטור הרוצח. לדוגמה, אדם המושך בחבל להעלות חבית ונשמט החבל מידו. בגמרא<ref>{{הערה|{{בבלי|מכות|ז|ב}}</ref>}} נלמד טעם הפטור מן הפסוק "ויפל עליו וימות" עד שיפול דרך נפילה. הרמב"ם נתן טעם לדבר שאין דבר זה מצוי ונחשב כקרוב לאונס.

'''שונא''': אם לרוצח היה סכסוך עם הנרצח אינו גולה, שכן נכתב בתורה והוא לא שונא לו מתמול שלשום. ישנם האומרים שפטור רק כאשר ייתכן שהרגו בפשיעה אך ברור שבשוגג הרגו גולה.

* [[אהרן שמש]], "שוגג קרוב למזיד" : לבירור יצירתו של המושג בתורת האמוראים. '''שנתון המשפט העברי''' כ (תשנז) 399-428399–428.