אריסטו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jaredscribe (שיחה | תרומות)
←‏פוליטיקה: קישורים: השליליים נקראים טיראניה (יחיד), אוליגרכיה (מיעוט) ודמוקרטיה
שורה 85:
 
==השפעת אריסטו ביהדות==
כאמור, גם הפילוסופים היהודים למדו את דברי אריסטו והושפעו ממנו.
כאמור, גם הפילוסופים היהודים למדו את דברי אריסטו והושפעו ממנו. לפי טענה שהייתה פופולרית בימי הביניים, אך אינה מבוססת, אריסטו למד את תורתו מחכמי היהודים הקדמונים. בספר [[שלשלת הקבלה (ספר)|שלשלת הקבלה]]{{הערה|{{HebrewBooks|יחיא, גדליה בן יוסף אבן, 1515-1587|שלשלת הקבלה|6618||עמוד=251}}}} מובאת שמועה כי ב[[קהיר]] נמצא ספר שחיבר אריסטו בסוף ימיו, בו הוא חזר בו מכל דעותיו הקודמות (בנוגע לבריאת העולם, הישארות הנפש, השגחה פרטית וכו') לאחר ש"השמעוני" (הכוונה כנראה ל[[שמעון הצדיק]]) הוכיח לו אחרת, ושבסוף הספר מופיע "כתב" (אותו מביא 'שלשלת הקבלה' בשלמותו) ששלח אריסטו לתלמידו [[אלכסנדר מוקדון]], בו אריסטו מסביר כי הוא חזר בו מכל מה שכתב בעבר לאחר שהתווכח עם "חכם מחכמי ישראל", אימץ את האמונה היהודית, ושאילו היה יכול לקבץ את כל ספריו אשר הופצו ברחבי העולם היה "שורפם באש בל יישאר אחד". עם זאת, מדובר בכתב מזויף שאינו של אריסטו, המכיל אמרה של [[סוקרטס]] שאינה מיוחסת ליהדות{{הערה|שם=דעת|[http://www.daat.ac.il/daat/history/dmuyot/aristo-2.htm אריסטו חייו, תורתו ויצירתו מעובד על פי אוצר ישראל לי"ד איזנשטיין]}}. מכל מקום, אריסטו אכן הכיר את היהודים, כדבריו לתלמידו, [[קליארכוס]], המצוטטים אצל [[יוספוס פלביוס]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''נגד אפיון''', [[S:נגד אפיון#כב|מאמר ראשון, פרק כב]] (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני]])}}: {{ציטוטון|כי [אותם] החכמים הם ... [נקראים] בפי הסורים 'יהודים', וככה נקראו על שם מקומם, כי הארץ אשר הם יושבים בה מכונה 'יהודה'. ושם עירם מוזר מאד, כי הם קוראים לה 'ירושלם'...}}
 
אריסטו זכה להתייחסות נרחבת בספרי הפילוסופיה היהודית. גדולי הפילוסופים היהודיים למדו את תורתו ושיבחו אותו מאוד. רבי [[יצחק עראמה]], למשל, מצטט פעמים רבות בספריו את דבריו של אריסטו ומכנהו בתואר "ראש הפילוסופים", וכך גם רבים מגדולי הוגי היהדות בספרד וסביבותיה.
 
בימי הביניים תירגמו יהודים לעברית חיבורים שונים של אריסטו (לדוגמה: 'על הנפש' בתרגומו של [[זרחיה חן]]), וכן תירגמו ופירשו גם כמה מפירושיו של [[אבן רושד]] על כתביו של אריסטו.
 
[[הרמב"ם]] הקדיש לאריסטו התייחסות נכבדת ורחבה בכתביו, והחשיבו ליחיד שממנו ניתן ללמוד בכל מה שקשור לעניינים ש"מתחת לירח", כלומר לענייני העולם הגשמי{{הערה|'''שו"ת פאר הדור''', מכון ירושלים, סי' קמ"ג}}. במכתב שכתב לרבי [[שמואל בן יהודה אבן תיבון|שמואל אבן תבון]], המתרגם הראשון של הספר [[מורה הנבוכים]], כותב [[רמב"ם]]: "דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר אין מעלה למעלה ממנה". גם הרמב"ם, עליו השפיע עמוקות, מכנה את אריסטו "ראש הפילוסופים"{{הערה|{{ויקיטקסט|מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ה|מורה נבוכים, חלק א, פרק ה}}}}, ודן בדעותיו באריכות בספר "מורה הנבוכים". [[המהר"ל מפראג|מהר"ל מפראג]] עושה שימוש רב במונחים הפילוסופיים של אריסטו, וכך גם רבים מחכמי [[קבלה|הקבלה]] היהודיים.
 
כאמור,אף גםמתנגדיה הפילוסופיםשל היהודיםהפילוסופיה למדוהיוונית מקרב היהודים, אתראו דבריבאריסטו אריסטומטרה והושפעומרכזית ממנולחיציהם. לפי טענה שהייתה פופולרית בימי הביניים, אך אינה מבוססת, אריסטו למד את תורתו מחכמי היהודים הקדמונים. בספר [[שלשלת הקבלה (ספר)|שלשלת הקבלה]]{{הערה|{{HebrewBooks|יחיא, גדליה בן יוסף אבן, 1515-1587|שלשלת הקבלה|6618||עמוד=251}}}} מובאת שמועה כי ב[[קהיר]] נמצא ספר שחיבר אריסטו בסוף ימיו, בו הוא חזר בו מכל דעותיו הקודמות (בנוגע לבריאת העולם, הישארות הנפש, השגחה פרטית וכו') לאחר ש"השמעוני" (הכוונה כנראה ל[[שמעון הצדיק]]) הוכיח לו אחרת, ושבסוף הספר מופיע "כתב" (אותו מביא 'שלשלת הקבלה' בשלמותו) ששלח אריסטו לתלמידו [[אלכסנדר מוקדון]], בו אריסטו מסביר כי הוא חזר בו מכל מה שכתב בעבר לאחר שהתווכח עם "חכם מחכמי ישראל", אימץ את האמונה היהודית, ושאילו היה יכול לקבץ את כל ספריו אשר הופצו ברחבי העולם היה "שורפם באש בל יישאר אחד". עם זאת, מדובר בכתב מזויף שאינו של אריסטו, המכיל אמרה של [[סוקרטס]] שאינה מיוחסת ליהדות{{הערה|שם=דעת|[http://www.daat.ac.il/daat/history/dmuyot/aristo-2.htm אריסטו חייו, תורתו ויצירתו מעובד על פי אוצר ישראל לי"ד איזנשטיין]}}. מכל מקום, אריסטו אכן הכיר את היהודים, כדבריו לתלמידו, [[קליארכוס]], המצוטטים אצל [[יוספוס פלביוס]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''נגד אפיון''', [[S:נגד אפיון#כב|מאמר ראשון, פרק כב]] (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני]])}}: {{ציטוטון|כי [אותם] החכמים הם ... [נקראים] בפי הסורים 'יהודים', וככה נקראו על שם מקומם, כי הארץ אשר הם יושבים בה מכונה 'יהודה'. ושם עירם מוזר מאד, כי הם קוראים לה 'ירושלם'...}}
 
==כתביו בתרגום עברי מודרני==