יעקב יצחק נימירובר – הבדלי גרסאות

לנימירובר הייתה השקפה על פיה היהדות היא שילוב של דת ושל לאום, המתקיימים כמו תאומים סיאמיים, אותם אפשר להפריד בניתוח, אך עדיף שלא. הוא קיבל את העובדה שכל פרט יהודי יכול לבחור להיות יהודי רק מבחינה דתית או רק מבחינה לאומית ועדיין ראה בפרט כזה יהודי, גם אם התכחש לחלוטין לדת. הוא לא הלך צעד נוסף ולא היה מוכן להכיר בפרט כיהודי, אם עבר למחנה של דת אחרת, גם אם אותו פרט ראה את עצמו כיהודי מבחינה לאומית{{הערה|1=דברי יעקב יצחק נימירובר המובאים על ידי [[לוסיאן-זאב הרשקוביץ]] בעמודים 233 - 236, בפרק "היהדות. עם וגזע יהודי", "IUDAISMUL", שיצא לאור בהוצאת HASEFER, ב[[בוקרשט]] ב-2005}}.

 

{{הפניה לערך מורחב|אקדמיה יבנאית חדשה}}

מהות היהדות, עם, אומה, או קהילה דתית ויחסו של הפרט היהודי אליה, העסיקו אותו רבות והוא נתן לכך ביטוי בכתביו. נימירובר קרא להשקפתו לגבי מציאת פתרונות למצב העם היהודי בעולם '''יבנאיזם''' (נגזר מ[[יבנה]]). הוא שילב בהשקפה "[[יהדות כתרבות|יהודית תרבותית]]" זו יסודות של [[ציונות רוחנית]] מהגותו של [[אחד העם]] עם התזה של אוטונומיה תרבותית ב[[גלות (יהדות)|גולה]] של ה[[היסטוריון]] [[שמעון דובנוב]]. מתוך השקפה זו העלה אף את הרעיון של הקמת תחליף מודרני ל[[סנהדרין]], מעין אקדמיה ב[[ירושלים]], שדוגמת חכמי יבנה בתקופה הרומית, תהיה מרכז רוחני מנחה של העם היהודי{{הערה|1="נוכחויות רבניות במרחב הרומני", מאת ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', בוקרשט: הוצאת HASEFER, 2008, עמ' 46–47.}}.