חורבת הרועה – הבדלי גרסאות

'''חורבת הרועה''', או '''אתר הרועה''', הוא אתר ארכאולוגי הנמצא ב[[הר הנגב]], כ5כ-5 קילומטר צפון-מזרח לקיבוץ [[שדה בוקר]], סמוך לדרך משם ל[[ירוחם]]. האתר שוכן על גבעה השולטת על דרך עתיקה לאורך [[נחל הרועה]], שגובהה 10 מטר מעל סביבתה, ו-550 מטר מעל פני הים. בהמשך הדרך דרומה ניתן למצוא אתר מקביל הנקרא [[חורבת חלוקים]]. בשנת 1965 נסקר אתר הרועה לראשונה על ידי חוליית סקר בראשות רודולף כהן ובאותה שנה ערך באתר חפירה יחד עם תלמידים ומורים מ[[מדרשת שדה בוקר]]. ב-1967 חפר שוב באתר מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים ([[רשות העתיקות]]).

האתר, כמו אתרים אחרים בהר הנגב הוא אתר של יישוב מ[[תקופת הברזל]], תקופת [[ממלכת ישראל]] והוא חלק משרשרת המצודות הישראליות בנגב, החל מ[[בקעת באר שבע]] ועד אילת, מצודות המיוחסות למלכי ממלכת יהודה. כאן תמצאו מבנה המשמש מצודה ומספר בתים. המצודה באתר גדולה ובעלת צורה אליפטית. קוטרה הארוך 50 מטרים וקוטרה הקצר 42 מטר. המצודה בנויה כך שחומתה החיצונית מורכבת מחדרים המהווים [[חומת סוגרים]]. הקירות עשויים אבני צור מסותתות באופן גס, ועוביים כחצי מטר. הם השתמרו לגובה של כמטר. בחומה 17 חדרים שעובים הממוצע כ-2.5 מטרים ואורכם נע בין 5 ל10ל-10 מטר. על פי הממצא בחדרים, משער חופר האתר כי שימשו כחדרי החיילים ששרתו במצודה, אשר הגנה על הדרך שעברה באזור.

פרט למצודה נסקרו ונחפרו עוד 12 מבנים, שלרובם בין חדר אחד לארבעה. בולט מבנה אחד אשר לו חמישה מרחבים. המבנה כנראה נבנה בתוכנית [[בית ארבעת המרחבים]] הנפוץ בכל הארץ בתקופת הברזל, אך למבנה זה נוסף מרחב נוסף. רודולף כהן בחר בתאוריה שאומרת כי אותם בתים שימשו כמגורי המפקד האזורי כדי לתאר את המבנה, השונה משאר מבני היישוב.{{הערה|רודולף כהן, [https://www.jstor.org/stable/23456150 "'''אתר הרועה'''"], '''[[עתיקות (כתב עת)|עתיקות]]''', [[רשות העתיקות]], כרך ו', 1970, עמ. 6-24}}