מארי אנטואנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות
←‏המנוסה לווארן: מחיקת רווח מיותר
שורה 170:
הצעות חוזרות ונשנות על אפשרויות בריחה מהארמון הועברו למשפחה – הוצע שהמלך יימלט עם יורש העצר ושניהם לבדם יברחו לאנגליה, ולמארי אנטואנט הוצע להימלט לבדה, ללא בעלה וילדיה, שכן ההכפשות הקשות ביותר וסכנת החיים המיידית הייתה בעיקר עבורה. אולם מארי אנטואנט חזרה שוב ושוב באוזניי [[הנסיכה מארי תרז לואיז דה סבואה-קריניאן|מאדאם דה לאמבל]] שהיא לעולם לא תעזוב לבדה "אין לי כל משאלה לעצמי. חיי או מותי יהיו בחיק משפחתי ובעלי. איתם בלבד אחיה או אמות". במסמכי הזיכרונות של הקרובים למשפחת המלוכה שהתפרסמו לאחר המאורעות נאמר על כך כי: אם הייתה אישה על פני האדמות שעבורה מעשה זה היה מוצדק על רקע ההתרחשויות הקיימות, הייתה זו מארי אנטואנט. אולם היה זה בלתי אפשרי לשכנע אותה לברוח לבדה, היא הייתה מעל לאנוכיותה ורווחתה האישית, על אף שאת חבריה וקרוביה היא עודדה לברוח עוד בימים הראשונים של המהפכה, היא עצמה לא חשבה לעשות זאת ללא בעלה וילדיה.{{הערה|שם=הוסט}}
 
ב-[[1791]] תכננה מארי אנטואנט בסיועו של הרוזן פרסן את ניסיון הבריחה של המשפחה המלכותית מפריז. מטרת המסע היה להגיע לגבול אוסטריה, מרחק יומיים נסיעה מפריז ולנסות להילחם על המלוכה מאוסטריה. הם יצאו מהארמון באישון לילה, ועברו כברת דרך ארכה, הם כמעט הגיעו לגבול, כאשר במונטמדי (Montmédy), הם זוהו על ידי אחראי דואר חד עין . הם נעצרו בעיר וארן והוחזרו בבושת פנים לפריז. כתוצאה מניסיון הבריחה הוחלט כי הם יעבירו את מקום כליאתם מארמון טולירי ל[[טמפל (פריז)|מצודת טמפל]], שם הם הוחזקו כאסירים תחת משמר כבד.
 
ראשיהם של לואי ה-16 ומארי אנטואנט היו בסכנה, גם ללא ניסיו הבריחה. אולם יש הטוענים כי מנוסתם זירזה את הוצאתם להורג. נוכחותם של המלך והמלכה הייתה תזכורת מתמדת לאפשרות כי הם ישובו לשלטון, והמלוכנים, אשר התנגדו למהפכנים, קיוו להחזיר את גלגל המהפכה לאחור ולהשיב את השלטון הישן על כנו. עד שלא הוציאו אותם להורג האפשרות להחזירם לשלטון איימה על המהפכנים.