בית חנינא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תקלדה
שורה 28:
עם איחוד העיר לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נכללה "בית חנינא החדשה" בתוך שטחה המוניציפלי של ירושלים היות ששכנה על הדרך שהובילה אל [[שדה התעופה עטרות]] שהוחלט לספחו לשטח העיר, אך הכפר בית חנינא המקורי נותר מחוץ לשטחה המוניציפלי של העיר המאוחדת והשתייך, בתקופת [[הממשל הצבאי הישראלי בשטחים]] ובתקופת [[המנהל האזרחי]], לנפת רמאללה. תושבי בית חנינא החדשה קיבלו [[תעודת זהות ישראלית]] והחלה בו תנופת אכלוס מרשימה. כך התפשטה שכונת בית חנינא עד שכונת [[שועפאט]] בדרום, [[נווה יעקב]] ו[[פסגת זאב]] במזרח ואזור התעשייה [[עטרות]] בצפון. משרדי [[הצלב האדום]] עברו אז לבית חנינא.
 
מאז פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] ובעקבות בניית [[גדר ההפרדה]] בקטע "[[עוטף ירושלים]]", החלה השכונה להתנתק מתפקידה המסורתי כמחברת בין ירושלים לרמאללה, וקיבלה ציביון עירוני יותר המחובר למרכז ירושלים מבחינת שירותים, לימודים, מסחר ותעסוקה. הגדר גם יצרה הפרדה בין הכפר המקורי בית חנינא ("בית חנינא אל-בלד"), שנותר מחוץ לה, לבין שכונת בית חנינא (בית חנינא החדשה - "בית חנינא אל ג'דיד") שנכללה ב"עוטף ירושלים". תושבים רבים עברו לבית חנינא החדשה בכדיכדי להשיארלהשאר בצידה הישראלי של גדר ההפרדה{{הערה|{{הארץ|דני רובינשטיין|500 דולר בחודש לדירת מרתף קטנה, העיקר לגור בירושלים|1.926195|22 בנובמבר 2003}}}}. הכפר הפלסטיני בית חנינא משתייך, מאז [[הסכמי אוסלו]], לנפת אל-קודס של [[הרשות הפלסטינית]] ואוכלוסייתו כ-1,000 תושבים.
 
בשנת [[1998]] נחנך כביש חדש - "דרך האלוף [[עוזי נרקיס|נרקיס]]" - הממשיך את [[שדרות בר-לב]] לכיוון בית חנינא, [[פסגת זאב]] ו[[נווה יעקב]]. בנוסף [[הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים]] שנחנך ב-[[2011]] עובר בשכונה. בתקופות מתיחות ביטחונית הפך קו הרכבת למטרה ליידוי אבנים. ביולי 2013 התפרסם שנמצאו באזור שרידי דרך רומית עתיקה. בשנת 2013 נחנך כביש המחבר את הרחוב הראשי בשכונה, רח' שומאן ([[כביש 4197]]), ל[[כביש בגין|כביש 50 (כביש בגין)]], באמצעות [[מחלף בנציון נתניהו]]. בעקבות כך עוברים בשכונה נוסים רבים, המבקשים לעבור בין [[פסגת זאב]] וסביבותיה ויישובי [[מועצה אזורית מטה בנימין|מטה בנימין]] ובין כביש בגין ו[[כביש 443]].