חלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
 
המילה חלה מופיעה בספר [[במדבר]] ({{תנ"ך|במדבר|טו|כ|ללא=ספר}}): {{ציטוטון|רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם{{הערה|ללוש כדי עיסה (פירוש רש"י)}} חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ}}. החלה במקורות אינה סוג של לחם, אלא היא כמות ממנת בצק העשוי ממיני דגנים, המורמת כתרומת מנחה לכהנים בבית המקדש, על-פי הלכות [[הפרשת חלה]]. הלכות אלו מפורטות, בשל חשיבותן, במסכת מיוחדת ב[[משנה]] ב[[סדר זרעים]], [[מסכת חלה]]. לאחר חורבן בית המקדש, הונהגה הפרשת חלה סמלית - כמות קטנה יותר, הקרויה גם היא חלה, ובאופן סמלי שורפים אותה קודם לאפייה. עניין זה תומך במקור הראשון ח.ל.ל. מלשון האֵינוּת (אין, לעומת הישות – יש). מזה חלל מלחמה, חלול, חלל היקום, חליל, חלון, מחילה וכו'.
 
ייתכן גם שהמקור הוא בשורש ח.ל.ן. שפירושו ההפך מקדוש. מנחת הכוהנים ניתנת רק בימי חול (בשבתות אין נתינה כלשהי), ולכן הביטוי מנחת חולין. מנחת החולין אינה רק חלה, אלא גם סולת בלולה בשמן, ומיני בשרים מהעוף ומהבהמה. לכן ספק הוא אם 'מנחת חולין' קשורה לחלה מהצד הלשוני.
 
[[דבש|חלת הדבש]] לעומת זאת תומכת בגרסה המתוקה יותר, אם כי יכול שעניינה גם הוא מהחללים בהן הדבורים מאחסנות את הדבש, ומאכסנות את הוולדות.