שלהבת פריאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Etan J. Tal (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: המעבדה הישראלית הראשונה למוסיקה אלקטרונית |
|||
שורה 10:
ב[[מלחמת העצמאות]] שירת כמפקד יחידת ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] "ירוחם" - יחידה של שירות הידיעות [[הש"י]] - ב[[ירושלים]] ועבר למחלקה המדינית של [[משרד החוץ]] כאיש מודיעין. עקב סכסוך מקצועי עם [[ראובן שילוח]] החליט לפרוש ולחזור ללימודים. במהלך תקופת הלימודים כתב בעיתון "[[ג'רוסלם פוסט]]". לאחר השלמת ה[[תואר ראשון|תואר הראשון]] באוניברסיטה העברית, כיהן בשנים 1953–1954 כמנהל יחידת [[רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה|אמ"ת]] של [[משרד הביטחון]], שממנה צמחה [[רפא"ל]].
שימש כיועץ מדעי ב[[שגרירות]] ישראל ב[[פריז]] בין השנים [[1956]] ו-[[1959]] והיה שותף מרכזי לקשירת הקשרים המדעיים בין ישראל לצרפת ולהקמת התשתית למחקר הגרעין בארץ. בשנים [[1960]]–[[1966]] למד [[פיזיקה]] ב[[מכון ויצמן למדע]], בו קיבל [[תואר שני]] ולמד ל[[תואר שלישי]]. באותה תקופה
בשנת [[1970]] מונה למנהל [[המרכז למחקר גרעיני]] בנחל שורק, ובשנת [[1971]] למנכ"ל [[הוועדה לאנרגיה אטומית]],{{הערה|1={{דבר||ד"ר שלהבת פראייר מנהל הוועדה לאנרגיה אטומית|1971/06/16|00603}}}} תפקיד שמילא עד שנת [[1976]]. במסגרת תפקידו זה זומן ביום השני ל[[מלחמת יום הכיפורים]] ללשכתה של ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] לאחר ששר הביטחון [[משה דיין]] העלה הצעה, שלא מומשה, לקיים הפגנה של יכולתה הגרעינית של ישראל.{{הערה|Avner Cohen, [http://www.nytimes.com/2013/10/04/opinion/when-israel-stepped-back-from-the-brink.html When Israel Stepped Back From the Brink], New York Times, October 3, 2013{{ש}}[[רונן ברגמן]], "לחץ אטומי", [[ידיעות אחרונות]], 4 באוקטובר 2013}} משנת [[1981]] ועד מותו היה ראש הצוות המדיני של הסוכנות לאנרגיה אטומית.
| |||