סולם (כתב עת) – הבדלי גרסאות

עם הכרזת העצמאות במאי [[1948]] הצטרפו אנשי לח"י אל כוחות [[צה"ל]], ורק ב[[ירושלים]] הוסיפו לפעול כארגון נפרד. ב-[[17 בספטמבר]] 1948 נרצח בירושלים המתווך מטעם [[האו"ם]] [[הרוזן ברנאדוט]] על ידי מתנקשים חברי לח"י. בעקבות ההתנקשות הכריזה [[הממשלה הזמנית]] על לח"י כעל ארגון [[טרור]]. הארגון פוזר, רבים מחבריו נאסרו וראשי הלח"י נידונו למאסר (אך שוחררו מאוחר יותר ב[[חנינה (ישראל)|חנינה כללית]]{{הערה|{{חרות||שוחררו פרידמן ילין, שמואלביץ וכל עצורי לח"י|19490213|16}}}}). רבים מאנשי הלח"י הצטרפו ל[[תנועת החרות]], אחרים, כ[[נתן ילין-מור]], [[עמוס קינן]] ו[[בועז עברון]] פנו שמאלה, [[יצחק שמיר]] בחר בפעילות ממלכתית במסגרת [[המוסד]].

 

 

'מלכות ישראל' בעיני אלדד היא זו המנוסחת ב[[עיקרי התחייה]] ל[[אברהם שטרן (יאיר)]], מורו ורבו של אלדד, שראה עצמו ממשיך דרכו של מנהיג ה[[לח"י]]. 'מלכות ישראל' תפעל בכוח החרב ל[[גאולה#גאולה ביהדות|גאולת]] ארצו, עד [[גבולות ההבטחה]], של [[עם סגולה]], אדוני הארץ, ובניין [[בית המקדש השלישי]] על [[הר הבית]] תוך שימוש באכזריות המתבקשת כלפי האויב וניקוי הארץ מזרים - [[ערביי ארץ ישראל]], על ידי [[חילופי אוכלוסין]] כדרך פעולה מועדפת. תשמור על נטרליות במאבק הבין גושי.

 

 

 

{{ציטוט|תוכן="נאמר בפשטות: היינו רואים בזה '''צדק''' מוחלט '''ובינה''' אנושית עמוקה אילו נערך טבח טוטאלי על העם הגרמני. ללא כל היסוסים".{{הערה|שם=קרונות|{{סלם|י. נתניה|קרונות ברלין־בגדד, קטר – אנגלו־יהודי|1949/11/01|00700|עמ' 6–7}} (ההדגשות במקור)}}}}

 

 

ביחס למדיניות הכניעה הביטחונית של ממשלת שרת, של נכתב מאמר הנושא את הכותרת "לא יקום דבר שרת. יקום דבר מנין בחורים", ובו הדברים הבאים:

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:עיתונות בעברית]]