אסמאעיליה – הבדלי גרסאות

ב[[המאה ה-10|מאה העשירית]] הצליח [[האימאם השיעי|האימאם]] האסמאעילי [[עוביד אללה אל-מהדי]] לכבוש את [[איפריקיה]] (תוניסיה והמאגרב) ולבסס בה את שלטון [[השושלת הפאטמית]]. יורשיו כבשו את מרבית צפון אפריקה כולל [[מצרים]], וכן חלקים מ[[חצי האי ערב]], משלטון [[ח'ליפה|ח'ליפות]] [[בית עבאס]] המתפוררת. בירת המדינה הפאטמית עברה ל[[קהיר]], ממנה מלכו האימאמים-ח'ליפים הפאטמים במשך מספר דורות.

במהלך שלטונו של האימאם האסמאעילי ה-16, [[אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)|אל-חאכִּם בִּאמר אללה]] ([[996]]-[[1021]]), הופיעה בקרב האסמאעיליה תנועה בשם "דארזיה", או "[[דרוזים|דרוז]]". הקבוצה האמינה באלוהיותו של באמר אללה, למרות שהוא מעולם לא הכריז על כך, וסברה כי [[חמזה בן-עלי]] היה נביא. מרבית מנהיגי האסמאעיליה גינו בתקיפות את הדוקטרינה של התנועה החדשה. בשל רדיפתם, עברו מאמיני התנועה הדרוזית לאזור סוריה, שם פיתחו את אמונותיהם וכתביהם המקודשים. כיום הדרוזים מתגוררים בעיקר ב[[סוריה]], [[לבנון]] ו[[ישראל]].