הפרעת דחק פוסט-טראומטית – הבדלי גרסאות

מ
←‏אפידמיולוגיה: מחיקת נקודה והוספת 'ו' החיבור.
מ (←‏בישראל: תיקוני ניסוח ושגיאות קטנות.)
מ (←‏אפידמיולוגיה: מחיקת נקודה והוספת 'ו' החיבור.)
 
=== בישראל ===
השכיחות בישראל לפי נתוני 2007 עומדת על קצת יותר מ 1.5% בשכיחות לאורך החיים, ופחות מאחוז של אבחון לאורך שנה אחת. 70% מהם ברמת חומרה קשה, 15.3% בדרגת חומרה מתונה ו- 14.7% בדרגת חומרה קלה. על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנים 2004-2003 שיעור הפרעת PTSD נמוך מעט מזה של מדינות [[מערב אירופה]]. שיעור ההפרעה על פי נתוני הסקר עמד על 0.7% מקרב בני 21 ומעלה. תחלואה גופנית ממושכת ובפרט כאבים ממושכים ומחלות לב, קשורה בעליה בהסתברות לנוכחות הפרעת דחק פוסט טראומטית. 37.5% מהמאובחנים עם הפרעות דיכאון או חרדה, אובחנו במצב "חמור" ושליש נוסף סווג כמצב בינוני. שיעור המקרים החמורים היה גבוה ביותר מבין המאובחנים עם PTSD. שיעור חוויית המוגבלות הסובייקטיבית עליה דיווח המרואיין, היה גבוה יותר ב PTSD ככל שרמת ההכנסה שלו הייתה גבוהה יותר: בעלי הכנסה גבוהה דיווחו על 57% מוגבלות, בעלי הכנסה בינונית דיווחו על קצת יותר מ 30%. בעליובעלי הכנסה נמוכה דיווחו על רמת מוגבלות של פחות מ 50%.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש|שם=הפרעות דיכאון וחרדה בישראל ממצאים עיקריים מסקר ברה"ן בעולם|כתב עת=משרד הבריאות|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf}}}}
 
== גורמי סיכון ==
433

עריכות