האדם הסביר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תקלדה |
||
שורה 30:
אולם כשפונים למקרים בהם מוטלת אחריות פלילית על בסיס רשלנות משתנה לחלוטין דמותו של האדם הסביר- תכונותיו מוכתבות על פי הסטנדרטים שבית המשפט רוצה לאכוף- דוגמה לכך היא אדם שהשאיר מקרר נטוש בחצרו אשר גרם לשתי פעוטות לקפח את חייהן הואשם בגרימת מוות ברשלנות על אף ש"שורה ארוכה של עדים, כולם אנשים ונשים סבירים ושומרי חוק, ואף אחד מהם לא היה צופה מראש שילדים ישחקו במקרר נטוש שכזה וימצאו בו את מותם"{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/e20-64000196a.pdf ע"פ 196/64 '''היועץ המשפטי לממשלה נ' מרדכי בש'''], ניתן ב-15 בדצמבר 1964. פ"ד כרך י"ח, חלק רביעי, עמ' 568–573, בעמ' 572 מול אות שוליים ה}} ואכן לאחר פסיקת בית המשפט נחקק חוק האוסר על נטישת מקרר בלא לעקור את דלתו{{הערה|{{סחפ|חוק למניעת מפגעים (בטיחות מקררים), תשכ״ה–1965|סעיף 3}}}}. דוגמה זו מראה בבירור שבית המשפט הכתיב סטנדרט שמייצג לדעתו את האדם הסביר ולאחר מכן סטנדרט זה אכן חוקק.
פסק דין נוסף (העוסק בדין האזרחי, להבדיל מהמשפט הפלילי ממנו נתנו הדוגמאות עד כה) הוא פסק דין בו עסק בית המשפט העליון בערעור על תביעת פיצויים שהגישה נוסעת ברכב נגד נהג הרכב מכיוון שבעת הנהיגה נתקל הנהג בכלב שירד לפתע לכביש
בעקבות הבעייתיות שבמושג זה צוטט נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק כמי שחיווה פעם את דעתו ש"הגיע הזמן להרוג את האדם הסביר"{{הערה|1=ציטוט בעל פה מתוך: [http://thinkil.co.il/texts/m063p050-059/ המשפט והאדם הסביר], '''מחשבות''' 63, מאי 1992 עמ' 52}}.
|