מסורה – הבדלי גרסאות

{{הפניה לערך מורחב|סטטיסטיקות של התנ"ך#בתלמוד}}

 

{{ציטוט|תוכן=לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. שהיו אומרים: וא"ו ד"גָּחוֹן"{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יא|מב}}}} - חציין של אותיות של ספר תורה. "דָּרֹש דָּרַש"{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|י|טז}}}} - חציין של תיבות. וְהִתְגַּלָּח{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יג|לג}}}} - של פסוקים. "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר"{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|פ|יד}}}} - עי"ן ד"יער" חציין של תהילים. "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן"{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|עח|לח}}}} - חציין דפסוקים...

 

עם זאת, ספרי המסורה עצמם נכתבו והגיעו לכדי שלימות רק במאה התשיעית והמאה העשירית.

 

גם ב[[מסכת סופרים]], שסודרה בתקופת ה[[גאונים]], ניתן למצוא הערות בסגנון המסורה, כגון תיעוד [[אותיות גדולות וקטנות]], והשוואה בין פרקים דומים המובאים בספרים שונים.

==עיסוק במסורה==

העיסוק בדיוקי נוסח המקרא המשיך גם לאחר תקופת המסורה, ניתן להזכיר את [[יקותיאל הכהן|יהב"י הנקדן]] בספרו עין הקורא, את ה[[רמ"ה]] בספרו מסורת סייג לתורה, ואת ה[[רד"ק]] בספרו עט סופר. כולם עשו שימוש בספרי המסורה.