בית אומיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אומיה אינו שבט. הם נחשבים לענף בתוך שבט קריש ( שבט מוצאו של הנביא ) שבט אשר מורכב מענף בית אומיה ומענף בית האשם. ניתן לכנותם: הענף האומיי, בני אומיה, משפחת אומיה. כנ"ל לגבי ההאשמים, זהו לא שבט, אלא ענף בתוך שבט קריש גם כן, ומהענף ההאשמי מוצאו של הנביא, בית עבאס, ושל עלי בן אבי טאלב. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
←שלטון בית אומייה: בוצעה האחדה לפי הכתיב בערבית: המילה "באנו" שונתה ל"בני". המילה בערבית היא بنو ובסמיכות, כמו בעברית, הופכת ל " بني". גם המילה ابو בסמיכות ובעוד מקרים הופכת ל " ابي" כפי שנכתב" עלי בן אבי טאלב". שאמס שונה לשמס.עפ הכתיב בערבית. אומייה והאשם אינם שבטים, אלא ענפים בשבט קריש, או משפחות, או בית אומייה או בית האשם, אך לא שבט. תגיות: חזרות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 43:
לאחר מות מוחמד, בחרו האומיים להתאסלם ובדרך זו להשיב את כוחם הפוליטי כמקודם, כפי שאכן קרה. משפחת אומיה תמכה בבחירתם לשלטון של [[אבו בכר]] ו[[עמר בן אל-ח'טאב]], שלא היו לא מענף המשפחה ההאשמי ולא מהענף האומיי; בכך הם קידמו את האינטרס העיקרי של בני אומיה - לא להחזיר את בני האשם לשלטון. בימי שלטונם של שני ה[[ח'ליפה|ח'ליפים]] הראשונים החלו האומיים להשתלט על עמדות הכוח בראשות המדינה המוסלמית, שבאותה התקופה התרחבה גם לאזורי [[מצרים]] ו[[איראן|פרס]]. בסופו של דבר, רוב המשרות הפוליטיות והמינהליות נמצאו בידי בני אומיה. עם מותו של עומר נוכחו האומיים שבידם הכוח להחזיר את השלטון למשפחתם והם אכן תמכו בהכתרתו של [[עות'מאן בן עפאן]], מענף בית אומיה, כח'ליף.
==שלטון בית
שושלת בית
ניתן לחלק את תקופת שלטון בית אומייה לארבעה חלקים:
* בתחילה שלטה שושלתם של מעאויה ובני
* שלטונו של [[מרואן הראשון]] מסמן את העברת הכוח בתוך בית אומייה לבני חכם, שושלת הכוללת את מרואן עצמו, בנו ונכדיו.
* תקופה רצופת מאבקי כוח בתוך שושלת מרואן בין ניניו, החלה עם שלטונו של {{קישור שפה|אנגלית|Al-Walid II|אל וואליד השני}} ([[743]]-[[744]]).
שורה 55:
[[קובץ:Kipas (2).jpg|ממוזער|250px|[[כיפת הסלע]] ב[[ירושלים]] - הוקמה בימי שושלת בני אומייה]]
בתחילה היה מעאויה נציב ב[[סוריה]] תחת ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] השלישי, [[עות'מאן]]. אחר רצח עות'מאן בידי מי שזוהו כחסידי [[עלי בן אבי טאלב]] מבני
במשך כל תקופת שלטונו סבל בית אומיה מהיעדר לגיטימיות דתית ואתנית. מבחינה דתית, הח'ליף מועאויה אבן
גם העובדה שבית אומיה בחר ב[[דמשק]] לבירתו יצרה מצב בו [[מסופוטמיה]] ו[[איראן|פרס]] שאכלסו הרבה יותר מאמינים מ[[סוריה]], ראו עצמן כמחוזות כבושים בידי מיעוט; אי נחת זאת גרמה למרידות אזוריות רבות עד שלבסוף, ב-[[750]] הודחה השושלת האומיית מן השלטון במזרח התיכון.
כעבור זמן התלכדו תומכי עלי ([[שיעה|שיעת]] עלי, הסיעה של עלי) עם [[בית עבאס]] (ענף מבית [[האשמיה|האשם]]) והצליחו למגר את השלטון האומיי במזרח, ב[[קרב הזב]] (750), בו נרצחו רוב בני
==קשרי החוץ של הח'ליפות האומיית==
|