היסטוריה של תימן – הבדלי גרסאות

ממלכת סבא נכבשה ב[[המאה הראשונה לפני הספירה|מאה הראשונה לפני הספירה]] על ידי ממלכת חמייר שראשיתה בשנת [[115 לפנה"ס]]. בירתה הייתה העיר [[מארב (עיר)|מארב]] שנמצאת במזרח תימן של היום. בתקופה העתיקה הייתה תחרות רבה בין [[ביזנטיון]] ל[[האימפריה הסאסאנית|אימפריה הסאסאנית]] הפרסית, שחסמה לביזנטיון את הנתיב המסחרי היבשתי ל[[הודו]]. על פי המסורת המוסלמית, היה [[אבוכרב אסעד]] (390-420) המלך החמיירי הראשון שקיבל עליו את היהדות. מאותו רגע החל מעמדה של היהדות בתימן התחזק והגיע לשיאה תחת שלטונו של אחרון מלכי חמייר- [[יוסף ד'ו נואס]] (517-525). ההצלחות של ד'ו נואס בכיבוש המרכז הנוצרי הגדול ב[[נג'ראן]] עוררו את חמתו של הקיסר הביזנטי שפעל נגד המדיניות החמיירית האנטי נוצרית באמצעות [[חבש]]. הצבא החבשי כבש את תימן הכניע את ד'ו נואס ומעתה נשלטה הארץ על ידי [[אברהא|אברהה]], איש צבא חבשי נוצרי שהיה בעל יומרות להקים ממלכה נוצרית גדולה ב[[חצי האי ערב]]. סיף ד'ו יזן שהיה מצאצאי ד'ו נואס מרד בכיבוש ה[[חבש]]י ושחרר את תימן מהשלטון הזר. לאחר מכן נכבשה הארץ בידי האימפריה הסאסאנית עד להגיעם של גייסות ה[[מוסלמים]] בשנת [[629]].