שמיר (ספרות האגדה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
0989h (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה|נושא=יהדות}}
על פי המוזכר ב[[תלמוד]] ובספרות ה[[אגדה (יהדות)|אגדה היהודית]] ה'''שמיר''' הוא [[חומר]] או [[בעלי חיים|בעל חיים]] אגדי, המוזכר ב[[תלמוד]] ובספרות ה[[אגדה (יהדות)|אגדה היהודית]] כבעלבעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע. על פי פירוש [[רש"י]], השמיר הוא מין [[תולעת]].
 
==שימוש==
 
השימושים המוכרים בשמיר הם:
השמיר מובא כהסבר כיצד ביקע [[משה רבנו]] את [[אבני החושן|אבני האפוד]], ובעיקר כיצד בנה [[שלמה המלך]] את [[בית המקדש]] ללא שימוש בכלי [[ברזל]] לסיתות [[אבן לבנייה|אבני]] הבניין - עליהן נאמר {{ציטוטון|וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ|{{תנך|מלכים א|ו|ז}}}} (הסבר אחר המובא בתלמוד הוא שהאבנים סותתו מחוץ ל[[הר הבית]] בטרם הובאו אליו{{הערה|{{בבלי|סוטה|מח|ב}}}}).
 
# בקיעת [[משה רבנו|משה]] את [[אבני החושן]],
השמיר# מובא כהסבר כיצד ביקעבניית [[משהבית רבנו]]המקדש את [[אבני החושן|אבני האפודהראשון]], ובעיקר כיצד בנהבימי [[שלמה המלך]] את [[בית המקדש]] ללא שימוש בכלי [[ברזל]] לסיתות [[אבן לבנייה|אבני]] הבניין - עליהן נאמר {{ציטוטון|וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ|}}<ref>{{תנךקישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%95_%D7%96|הכותב=מלכים א|' ו|' ז'|כותרת=וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כׇּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃|אתר=ויקיטקסט}}}}</ref> <ref>(הסבר אחר המובא בתלמוד הוא שהאבנים סותתו מחוץ ל[[הר הבית]] בטרם הובאו אליו{{הערה|{{בבלי|סוטה|מח|ב}}}}).</ref>
 
==מקורות==
שורה 11 ⟵ 14:
{{ציטוט|שידה ושידתין למאי איבעי ליה? [למה היה צריך לשלוט בשדים ובשדות?{{הערה|{{ציטוטון|עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שדה ושדות שרים ושרות|קהלת ב' ח'}} - בגמרא, [[רבי יוחנן]] מסביר שבמילה "שדה ושדות" הכוונה ל[[שד (מיתולוגיה)|שדים]]}}] דכתיב: 'והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו', {{מונחון|אמר להו לרבנן: היכי אעביד?|אמר (שלמה) לחכמים - איך אעשה?}} {{מונחון|אמרו ליה: איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד...|אמרו לו:ישנו השמיר שהביא משה ל (חיתוך) אבני האפוד...}}|מירכאות=כן}}.
 
המקור הראשון בספרות התנאים שבו נזכר השמיר הוא ה[[משנה]] המוכרת ב[[פרקי אבות]], שבה מוזכר השמיר כאחד מ[[עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות]] - דהיינו לקראת סיום ששת ימי ה[[בריאת העולם (יהדות)|בריאה]]:
{{ציטוט|תוכן=עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: [[קורח#מותו של קורח והשלכות המחלוקת|פי הארץ]] ו[[בארה של מרים|פי הבאר]] ו[[בלעם|פי האתון]] וה[[קשת בענן|קשת]] וה[[מן]] והמטה '''והשמיר''' וה[[כתב]] והמכתב וה[[לוחות הברית|לוחות]]. ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואֵילו של אברהם אבינו. ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.|מקור={{משנה|אבות|ה|ו}}}}
עוד נאמר ב{{משנה|סוטה|ט|יב}} שעם חורבן [[בית המקדש הראשון]] 'בטל השמיר'.